דמעה בערב גשום..
את בבית וכבר ערב, בחוץ מתחיל הגשם
את בבית וקצת עצובה, בחוץ שומעים את הרוח,..
את מצפה,ממתינה והוא לא מתקשר,
רוצה להאמין רוצה לאהוב, אבל הוא לא מתקשר,..
עמוק בלב, את יודעת שהוא לא יתקשר,
האביר שאמר.., שרצה והבטיח עולמות, לא יתקשר,..
אמר שאת יחידה, את מיוחדת והנסיכה,
הבטיח כתר זהב, אושר לעד, ארמון משיש ואהבה,..
דמעה קטנה בורחת לה וגולשת, ואת חוששת,
יש לו אהבה חדשה, הבטחות חדשות ועוד נסיכה?
את שואלת,מה רציתי? לא כתר ולא ארמון ולא זהב,
מה ביקשתי? לתת ולקבל אהבה,מעט נתינה אפילו פרח מגינה,..
מתחילה להבין שהוא לא שווה את זה,את הדמעה הקטנה,
אומרת לעצמך,אני סולחת אבל אני בורחת,..
מאמינה שבעולם יש נסיך פשוט קטן שהוא לא בן מלך בשר ודם
אבל הוא אמיתי הוא אוהב והוא האביר בלי הסוס הלבן,..
מתמודדת ושוב חושבת ומתאוששת ולך לוחשת,
אני יודעת שהוא כאן והוא יבוא ושוב מתרגשת,..
תני חיוך :) ותדעי לך שיש השגחה,...
יש מי ששומע תומך ואוהב אותך, יש לך אותו קרוב ותמיד
נכתב על ידי
rodri 🎸, גבר בן 48 מתל אביב, בתאריך 21/09/2016
(סיפור זה נצפה 3,150 פעמים)
