מי היה מאמין שאלוהים כ"כ אוהבך ויצרף אותך לגינתו
י פית ונעמת לכולם כמו פרח נדיר ניסית להילחם שמא ינשרו עלי כותרתך טרם עת
רבות נשים עשו חיל ואת עלית על כולן וכעת הותרת את משפחתך וילדייך מלקטים בעצב
רב את עלעלייך
בית בנית באהבה ובעמל בית מבדולח כעת הבית נסדק ומי יאחה את הסדקים
יהי זכרך ברוך אחותי היקרה
נכתב על ידי
מלי, אישה בת 68 מהרצליה, בתאריך 17/08/2010
(סיפור זה נצפה 815 פעמים)
