החיים כספר
פעם אנחנו מדפדפים בו לאחור
קוראים בו כל זכרון כל פיסק
וכל חלום
מי או מה התגשם
והיכן או למה ומה היה
איפה טעינו היכן הייתה המולה
מדפדפים אל זכרונות הילדות
נעורים והתבגרות
מדפדפים אל אהבות
ואכזבות..........
לפעמים אנו רושמים הערות.........
החיים הם כמו ספר
כאשר מדפדפים קדימה
היד רושמת........
לפעמים בדיחות
אולי קצת גם דמעות
המטפטפות להן על לחי
ומרטיבות את הדפים
כאשר אנו רושמים
בשוליים הערות............
פעמים  אנו רואים
שלאחרו שוב נזרקים
ואז במקום ההערות
בשוליים מופעים הארות
בהירות ללא סייג.
.לפעמים יש טענות
לפעמים יש הנאות(או הונאות)
נכתבים להם פרקים
שורות שורות הן מתחברות
משפטים (אולי שופטים)
מילים מילים ועוד מילים.................
ובערוב ימינו עוד טרם יבש הדיו
כשעוד מספר דפים ריקים
וכבר כותבים מסקנות
ומסכמים סך כל החיים
עוד נותרו כמה שורות
עבור כל אותן התהיות
עוד נותרו כמה שורות
לכתוב כמה מילים גם אם אחרונות
על חלומות ועל תפילות
כי גם אם סוף הספר כאן
היד רועדת והעין גם (כבר לא רואים ולא שומעים)
בכל זאת יש דבר אחד
שעד יומו האחרון
לא יפסיק לכתוב שורות
לא מפסיק לשזור עובדות
על נשכחות וחלומות
זה הלב בכל גיל
ירטוט ישיר וגם יגיל
יכתוב שורות גם בלי מילים
אהבות יצרור עם החיים
וביום האחרון
בו העט כבר לא ירשום
בפעימה האחרונה
עם נשימה עד תומה
יוותר עוד דבר אחד
תיוותר החתימה
                שמו של האדם על אותה היצירה

נכתב על ידי מיקה, אישה בת 57 מנהריה, בתאריך 10/12/2010
(סיפור זה נצפה 5,568 פעמים)

לסיפור זה נכתבו 3 תגובות     [ להוספת תגובה ]