לו רק ידענו לפתוח את הלב,

לפתוח אותו לטוב מבלי שיהיה מוכר לנו מהעבר.

לו רק הבנו שכל דבר שלא פוגע באחר הוא מותר.

שמה שבעצם חשוב הוא היום ולא המחר.

להניח להם ורק לטוב לצפות.

לו רק האמנו שהעולם מלא באהבה

אזי היינו מבחינים בה בכל פינה...

לשחרר, לתת, לקבל ולהעניק...

לא לקבל את הדברים כמובנים מאליהם

להבין שאנחנו האחראים עליהם.

לו רק יכולנו להפנים שכל מה שאמור לקרות ??? יקרה

וללמוד את השיעור מכל מפנה.

היינו מבינים שהאהבה יכולה להציף את היום וגם את המחר.

לו רק היינו מסוגלים לראות את הטוב שבכל דבר

לא היינו דואגים מן המחר.

האושר, השמחה והאהבה הם בתוכנו...

בואו וניתן להם דרור ונדביק בהם את כל מי שמסביבנו...