הכרתי אותך משיחה קצרה...,
ורק שאלתי לשלומך,
הבנתי שאם לא אתן לך מחמאה,
אפספס את הרגע הקיים...,
נתתי לך מחמאה,
על המבט שלך,על העומק בעינייך,
על החיוך שלך,
ואפילו על השיער שגולש עד לפתח כתפך.
פשוט רציתי לתת לך מחמאה,
המחמאות אלייך התעופפו כמו כוכבי על...,
ועלייך זה פשוט נתפס אותה המחמאה,
כי היופי אצלך היה קיים.
הכל התחיל משיחה סתמית של היכרות,
והשיחה עברה לבוגרת ואמיתית יותר,
היה משהו שמשקף אותך,
זה אותו הלב בהערכה של האדם.
הקדשתי לך שיר שהמילים מדברות בעד עצמם...,
ואת הפתעת בשיר כה אמיתי...,
שאותם המילים אכן מחוברים למשמעות של אהבה.
הרומנטיות נאחזה באותם המילים...,
ורק הוורד האדום היה חסר כדי להשלים את המצב...,
יופייך כאור כוכב,
והוורד מוסיף לחן שבך,
הפתעתי אותך בזר מיוחד...,
שבא אלייך בהמון לב שהוא מיוחד,
לב...,שיש בו המון רומנטיקה,
כל פרח מזכיר את יופייך,
ולצידך המבט והחיוך הכובש,
כמה זוהר היופי שבא ממך,
שלצידך הזר הציבעוני,
שנשלח אלייך מכול הלב.
נכתב על ידי
גל, גבר בן 53 מבת ים, בתאריך 21/06/2014
(סיפור זה נצפה 3,406 פעמים)