נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • הוצאנו גרסאות חדשות של האפליקציה לאנדרואיד 1.3 וגרסה 4.0.9 לאייפון
בוקר טוב !
29 יונ | 06:59
אורח [ התחבר/י ]
283 מחוברים
0 בחדר השיחה 
191 גברים, 92 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
בראשית אחרת
ביקום אחר בעולם מקביל נמשכה הבריאה לא שישה ימים, אלא עשרים וארבעה. הבוראת הייתה ישות נקבית טמירה, אם כי לא היה לה גוף. ביום הראשון אמנם הפרידה גם היא בין האור ובין החושך, אך ביום השני כבר בראה את היצור המפותח ביותר זולתה, את הסנובאל. הסנובאל היה יצור עצלן וחולמני, רגוע ולא שאפתן, אוכל פירות בלבד וישן כל יום לפחות חמש עשרה שעות. בכל יום בעולם שלו, אגב, היו שלושים ושלוש שעות. גם את האוויר בראה עבורו ביום השני, את הימים והיבשות ושפע של עצי פרי, כדי שיהיה לו מה לאכול. היא העניקה לו שפה בסיסית ורצתה להתייעץ איתו, מה הוא רוצה שתברא לו: חיות, צמחים, הרים, נהרות, אגמים. מה היית רוצה? שאלה אותו.
מממ... אמר הסנובאל. אני רוצה לישון. לישון המון. אבל קצת קר לי. את יכולה לברוא עבורי שמיכה.
אז היא הכינה לו גם מיטה, גם סדינים, גם כריות וגם את שמיכת המוך הראשונה. אך עבורה הייתה חייבת קודם לברוא את האווזים. על כן האווז בעולם ההוא, היה החיה הראשונה שנבראה. בעצם העוף.
הסנובאל נכנס בהנאה רבה למיטה המוצעת, התעטף בשמיכת המוך שלו וישר נרדם.
הרקיעית נותרה לבדה.
הוא לא בדיוק מה שרציתי, הרהרה לעצמה. אמנם בעבר בראה עוד כל מיני יקומים ועולמות ותמיד דברים הסתבכו והפכו למלחמות, לחורבן, לאובדן, להרס כל הקיים כמעט. היא רצתה, שהפעם, הכוכב הזה שבראה, יהנה משפע של שלווה, שלום, שגשוג, פוריות ורוגע. על כן בראה את הסנובאל כמו שהוא.
אז מה הסנובאל יכול לרצות. זה מעצבן קצת, שאי אפשר ממש לדבר איתו, כי הוא רוצה רק לישון. ומה שמעצבן, שבניגוד לאדם (שלא הכירה, כי לא היא בראה אותו וגם לא שמעה על היקום שלו) הסנובאל היה מסוגל גם לאכול תוך כדי שינה.
אז על סמך ניסיונה ביקומים ועולמות אחרים היא בראה נופים מקסימים עם הרים מכל מיני סוגים, גבעות, אגמים, נהרות, שפע של צמחיה. היא בראה את הדגים והחיות ושפע של יצורים, שכל אחד מהם היה שונה לחלוטין מאלו המוכרים לנו בעולמנו. בעולם ההוא החיות לא אכלו כלל האחת את השניה. מספרן היה קבוע לגמרי ואופטימלי מראש. הן היו נצחיות ופעולות הכאילו אכילה שלהן היו רק טקסי חיזור. הן לא אכלו שום דבר באמת.
היא בראה עוד עשרים אלף סנובאלים וסנובאליות ואחר כך הלכה לכוכב אחר. כי הכוכב הזה היה משעמם בטרוף.

אחרי שלושה ימים התעורר סוף סוף הסנובאל הראשון המקורי. סביבו ראה כל מיני קליפות וחרצנים של פירות שאכל תוך כדי שינה. הוא פיהק כמה פיהוקים ענקיים, חש דחף להמשיך ולישון, אך סירב לעשות זאת. הכול היה חדש כל כך. הבוראת מסתורית כל כך. הוא החליט לעשות סיבוב ולראות מה התחדש מאז שהלך לישון.
הכול מצא חן בעיניו... למדי. תכונת ההתלהבות וההתרגשות הייתה זרה לאופיו. הוא הסתובב שלוש שעות תוך כדי פיהוקים, שהלכו ופחתו, אכל עוד משהו וישב על הכיסא הראשון בעולם שלו, שהבוראת הכינה לו.
שוב ברח לו פיהוק קטן.
ואז הגיעה הסנובאלית.

היא גם נראתה כאילו התעוררה משינה, אך הייתה שונה ממנו. מי אתה, שאלה. מה הגובה שלך. אני יוצאת רק עם דינו עשרים ומעלה. (הסנובאלים היו יצורים די נמוכים). הוא לא ידע מה זה דינו בכלל. כמה פירות יש לך. האם הכנת מספיק לחורף. הוא לא ידע מה זה חורף בכלל.
היא נשמעת חכמה, הרהר לעצמו.
נמשיך מחר את השיחה, אמר לה בקול עייף והלך לישון.
הוא הדביק אותה וגם היא שקעה לתוך עצמה ונרדמה גם כן.
אחרי שלושה ימים הקיצו שני הסנובאלים.
סביב כל אחד מהם הייתה ערמה של פירות ושובל של עקבות הוליך אל תוך המטעים.
כיף להיות סהרורי, מלמל הסנובאל. ישנים כמה שרוצים ולא יודעים בכלל שמסתובבים מתוך שינה. זה גם טוב ללכת קצת כשאתה ישן. מונע התכווצויות...
לא אמורה להיות פה איזו חיה, שתפתה אותנו לעשות מה שאסור, שאלה הסנובאלית, קצת מוטרדת.
לא יודע על מה את מדברת, אמר הסנובאל. שום דבר לא אסור פה. מה זה 'תפתה' בכלל. את מדברת משונה...
אני מוצאת חן בעיניך, שאלה אותו פתאום.
מה זה מוצאת חן, שאל, בלי להתעניין במיוחד בתשובה. האמת... הרהר לעצמו. אולי עדיף להתרחק קצת למקום אחר. הסנובאלית הזאת מפריעה קצת עם כל השאלות שלה. יש לה יותר מידיי מרץ.
אז הוא הלך לישון. וגם היא הלכה לישון. ואחרי שלושה ימים שוב התעוררו עם קליפות מסביבם.
ולא היה שום נחש. ולא היה שום עץ דעת ושום עץ חיים. ולא היה שום חטא. וגם הבוראת הסתלקה כבר מזמן, כי הסתבר לה שבראה את הכוכב הכי משעמם שיש.
דווקא נחמד הסנובאל הזה, הרהרה לעצמה. יצור סטטי, לא דרמטי, לא אובדני וחסר כל טסטוסטרון. היא נזכרה בעולם אחר שבראה פעם. בחיי... הוא נראה כמו אחד שנמצא איזה עשרים שנים בהכרויות. חסר תשוקה. חסר חיים. חסר עניין ורוצה לישון כל הזמן. היא חייכה לעצמה. טוב, אין טעם לחזור לפה שנית. הכוכב מחזיק את עצמו. יש עצי פרי בלי סוף. עשרים אלף הסנובאלים ישנו רוב הזמן ולא יעשו כמעט שום דבר. אין סקס. אין מלחמות. אין ילדים מעצבנים. מספר קבוע של סנובאלים. אוכל בשפע. מים. מזג אויר נוח.
אין סיפור.
בשביל מה בראתי אותם בכלל, הרהרה לעצמה בפליאה. ואז נזכרה מדוע. היא הייתה עייפה כל כך מתרבויות הקרב והאובדן ביקומים האחרים.
על כן במקום חופשה בראה את הסנובאלים.
ואני שכתבתי את הסיפור המשעמם, המרדים והמיותר הזה, מהרהר לעצמי. זה מה שהיה קורה בלי הנחש ואם אדם וחוה לא היו אוכלים מעץ הדעת. סתם לאכול פירות בלי סוף. להסתובב בין העצים. לא לעשות סקס. לחיות לנצח. להשתעמם עד מוות.
מסקנה: החטא דרוש לחיים!
אם אדם וחוה לא היו חוטאים, לא הייתה האנושות נוצרת בכלל. לא היו קורים דברים. לא הייתי יושב עכשיו מול המחשב, מפהק ומוכר לכם לוקשים וסיפורפורים.
הו, נפגשים נפגשים.
יש פה אנשים שלא יצאו לדייט שנים על שנים.
שלא נפגשים.
למי יש כוח לזה. להתלבש יפה. להתגלח. לשים אפטרשייב ודאודורנט. לאתר כתובת. להתגלגל בפקקים. למצוא חניה שאין. וכל זה כדי למצוא איזו פצלוחה, שתסתכל עליך באכזבה תהומית ותגרום לך לצמרמורת של קרח בכל הגוף וכעס על עצמך שיצאת מהבית בכלל.
עדיף להיות סנובאל.
להתעטף בשמיכה ולישון.
רק שיש דברים הרבה יותר טעימים מפירות. אבל את זה הסנובאלים לא יגלו לעולם.
אז ערב סנובאלי לכם, ידידי, ליל מנוחה, חלומות פז ולהתראות (-: 
נכתב על ידי trubadur, גבר בן 59 מחולון, בתאריך 06/12/2014
(סיפור זה נצפה 2,307 פעמים)
לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]
סיפורים נוספים של trubadur
10/02/2016
06/02/2016
05/02/2016
05/02/2016
16/01/2016
18/12/2015
12/12/2015
07/01/2015
07/01/2015
13/12/2014
06/12/2014
06/12/2014