במכונת כביסה ישנה ,
בתכנית של 90מעלות , 
הכנסנו רגשות לסחיטה מלאה.
אהבה , אמונה , נשטפו במלביניי אכזבותינו ,
הפכו דהויות , מרוקנות.
כשלא מקשיבים להוראות יצרן,
הופך הבגד האנושי למקומט ומכווץ.
כך הפכו האהבה והאמונה שלנו 
לחסריי צבע ונוכחות.
אחר, הלכנו אל חבל הכביסה , 
ותלינו בחוץ , בשמש הקופחת ,
רגשות על אטבים לייבוש.
ומאז , כמו בבגד מכווץ ,
אנחנו בהמון רגשנות אך לא באמת ברגש .
ומאז אנו תולים את אותם רגשות בקבלה חיצונית 
ולא נותנים להם מענה בפנים בתוכנו.
כי רגשות , לא נועדו לכביסה שכזאת .
ורגש התלוי על חבל בחוץ , הופך לרגשנות מיובשת.
ואותה רגשנות תחפש לה אטב כביסה בחוץ,
כדיי להזכיר לה את הרגש שהייתה 
ועודנה 
כשתבחר להזכר בכך.

רונית 10.12.2014
 

נכתב על ידי ילדת טבע, אישה בת 51 ממעלה אדומים, בתאריך 01/01/2015
(סיפור זה נצפה 1,791 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]