נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • הוצאנו גרסאות חדשות של האפליקציה לאנדרואיד 1.3 וגרסה 4.0.9 לאייפון
לילה טוב !
23 אוג | 01:37
אורח [ התחבר/י ]
280 מחוברים
0 בחדר השיחה 
189 גברים, 91 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
בדידות אלוהית
אחרי שהיקום הזה נגמר, הפך שוב לראש סיכה וכלום לא נותר, אף לא אבק כוכבים, זולת האלוהים לבדו... הפכו הרהוריו לחבריו היחידים. 1773 יקומים כאלה ברא והוא זכר אף את התקופה שבה הוא עצמו לא היה... ובכל זאת ברא את עצמו מתוך השום כלום הקוסמי הגדול... מתוך הריק. אבל מאיפה באה התודעה שלו לפני הבריאה הראשונה, את זה לא ידע...  האם היו אי פעם בוראי יקומים כמוהו לפניו. האם יהיו אחריו... האם כוח נצחי כזה של אינסוף שנים יכול אף הוא אחרי זמן לא זמן לכמוש ולהידלדל ולפנות את מקומו לבורא עולם אחר. שאלות אלו עברו בראשו, אלא שהביטוי הזה ראשו כלל לא מתאים לו. שכן לא הייתה לו ישות ברורה, אם כי יכול היה ללבוש כל צורה שבה חפץ, אך לרוב היה מפוזר בכל היקום כולו וכשהיקום קרס נמצא באיזה מין מקום-לא-מקום וראה בעיניו כבר את היקום הבא שעוד לא יצר.
מעולם לא הייתה לו משפחה. אולי לעולם לא תהיה. לומר שאהב את בני האדם כמו משפחה, זו הפרזה... הרי היו רק יצורים כלשהם בכוכב לכת אחד קטן ביקום אחד בלבד ששבק חיים ועל אף שזכר הכול, את אברהם ויעקב ולאונרדו דה וינצ'י ומוצרט, הרי שבניגוד למה שבני אנוש היו יכולים לחשוב, כבר היו לו עולמות יפים יותר ויצורים חכמים הרבה יותר ואפילו נופים כשופים וקסומים שתושבי כדור הארץ ז"ל כלל לא יכולים היו להעלות בדמיונם.
אך הוא השתנה... אם כי התהליך היה איטי מאוד.
אני הרי אלוהים. אני יכול לעשות כל העולה על רוחי. מדוע אני צריך להיות שבוי לכאורה בתדמית של העולם האחרון שבראתי. מדוע שלא אקח לעצמי חיית מחמד.
ואז ממש לפני שכדור הארץ נחרב הוא החליט לקחת מקיבוץ אפיקים, שאז כבר הפך לעיר גדולה וסואנת הסמוכה לכינרת שיבשה...גור לברדור! ושהגור יישאר איתו גם לאחר ששום דבר לא יישאר. וזאת עשה...
לגור הזה הכניס רסיס זעיר מנשמתו וממוחו האינסופי וכך הפך לאיזה מין כלבלב כמעט אלוהי, שמדבר ויש לו ידע של אלף פרופסורים ויודע שפות וגם הכניס לו לזיכרון את כל ההיסטוריה של 100 היקומים האחרונים שברא. הוא לא רצה להעמיס יותר מידיי על מוח הכלב המשודרג שלו. שלא תהיה קריסת מערכות.
ופתאום היה לו עמית.
אפשר היה להתייעץ סוף סוף עם מישהו. לברוא עולם כבקשתך.
אז חוטם... כך קרא לו... תגיד, איזה יקום היית רוצה שאברא עכשיו. תן איזה רעיון.
חוטם רחרח את האויר שלא היה ולא מצא בו שום ריח. עולם של כלבים כמובן, אמר חוטם. כלבים קטנים. כלבים בינוניים, אבל לא כלבים גדולים, שיאיימו עלי. וגם שתהיינה עצמות מרק עסיסיות מפוזרות בכל מקום והמון כלבות יפות עם ריח של יחום וכל מיני אופנועים שאפשר לרדוף אחריהם וגם צוק שאפשר ליילל ממנו על הירח.
איזה ירח? עוד לא בראתי כלום. הירח ההוא מהיקום האחרון כבר לא קיים.
תגיד, אתה לא מתגעגע לפעמים לכל היצורים הגבוהים האלה עם השתי רגלים שבראת בפעם האחרונה.
לא ממש מתגעגע. בראתי אינספור יצורים. חלק אני גם לא רוצה לזכור. מה שטוב אצלי, שאני יכול לסגור כל מיני מדורים בזיכרון שלי. לשכוח בכוונה ואם אני צריך להעלות את הזכרונות שוב גם מהזיכרון שנמחק.
כל זה מסובך בשבילי, אמר חוטם. יש איזה משהו לאכול?
לא מפריע לך שאנו צפים פה סתם בחלל, או במשהו שאפילו עדיין אינו חלל.
מפריע... כן... אבל אני רק כלב. וכלב מנומס. מחכה בצייתנות לראות מה תברא לנו.
חשבתי על עולם של שלושה מינים, לא שניים. זכרים, נקבות ועוד משהו אחר.
משהו אחר?
כן... חצי בבואה מזה וחצי בבואה מזה. מין יצור תלת מימדי שקוף כזה שיסמל מעין נשמה משותפת. שלישיות במקום זוגות. כאילו שהיצור האגדי מההכרויות, נפש תאומה, יבוא לידי התגשמות.
לא נראה לי, נבח הכלבלב. אני מעדיף דברים פשוטים. לי יש רגליים על הקרקע וראש על הכתפיים.
אולי עולם של דולפינים?
ומה אני אעשה שם?
תהיה כלב ים.
לא רוצה!
האמת היא שאני כבר עייף מכל זה. כמה עולמות אפשר לברוא. אולי אקח לי איזה פסק זמן קטן של טריליון מליארדי שנה.
ומה אני אעשה?
מה שכלבים עושים בדרך כלל רוב היום. תישן!
אחר כך נתעורר יחד ונחשוב מה נעשה.
פיהק חוטם והתכרבל סביב עצמו כמו עובר. וואלה... מעייף להיות אלוהים! צריך לחשוב כל כך הרבה...
אחרי שנתעורר אנסה לשכנע אותו שיצמיח על אדמת הכוכב החדש שיברא שיחים של נקניקיות, עצים עם עלים של אומצות, פרפרי שניצלים מעופפים עצומים ושלוליות של מרק גולש ואגמים עם קני סוף מקבנוס.
הוא נרדם.
אבל אלוהים לא הצליח. חלק קטן בו נשאר תמיד ער. היי, זה פרדוכס חשב. אני כל יכול. אכריח את עצמי אם כך להרדם לגמרי.
לפני שנרדם היה הרהורו האחרון, אולי בכל זאת אפתח אי שם אתר הכרויות לאלוהימים. אולי מישהו בכל זאת יבוא... אולי מישהו נוסף מהסוג שלי בכל זאת קיים...הכלבלב הזה לא משהו... נחמד רק כשהוא ישן!
נכתב על ידי trubadur, גבר בן 59 מחולון, בתאריך 14/12/2015
(סיפור זה נצפה 1,994 פעמים)
לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]
סיפורים נוספים של trubadur
10/02/2016
06/02/2016
05/02/2016
05/02/2016
16/01/2016
18/12/2015
12/12/2015
07/01/2015
07/01/2015
13/12/2014
06/12/2014
06/12/2014