ובכן, מקרה שהתפרסם במדור עצות רפואיות באחד ממוספי העיתונים היומיים לפני כמה שנים. לכאורה מדור בנאלי, הנמצא בעמוד הלפני אחרון, המפרסם בעיות רפואיות של קוראים, הזוכים לתשובות מקצועיות מפי מומ-חים שונים. בד"כ שאלות הפונים והפונות הינן מהסוג של "עיטוש" לא רצוי, התייעצות לגבי כימיקלים בבליעה/מריחה וגם חיתוכים בבשר החי כאלה או אחרים. אולם המקרה שתיכף יפורט היה שונה מהרגיל! ומעשה שהיה כך היה.איזו גברת אחת ובעלה שניהם בגיל העמידה ואפילו קצת יותר. לטענתה, הוא סובל מגזים תקופה לא קצרה. דברים בסגנון. אולם לאחרונה, מכיוון שהחליפו לו תרופות והוא מקבל איזו אנטיביוטיקה אחרת, הריח נעשה בלתי נסבל וקשה לה לעמוד בכך.מה כבר יכול היה לענות הרופא? הוא הסביר בקצרה בצורה מלומדת ודיפלומטית מדוע נוצרים גזים במערכת העיכול. ושתוצרי הפליטה הסופית הינם תוצאה של ריאקציות כימיות בין כל המרכיבים השונים המוכנסים לקיבה: מזון ותרופות. והוסיף שמכיוון שאינו מכיר את המקרה לעומקו, אזי מומלץ להתייעץ עם רופא מתאים בנוגע לאיזון בין האוכל לתרופות.אולם לפי סגנון דבריו, ככה בין השורות, ניתן קצת להבין שהוא מביע תמיהה וחורץ מסקנה: הרי לפי דבריה, גם לפני "המכה" שחטפה, לא נדף ניחוח ורדים מהאיש שלה. ומכיוון שהוא לא צעיר ולא הכי בריא, הוא גם לפני כן לקח תרופות ולא רק אקמול! אזי איך הסתדרה עם מה שמקודם ולא התלוננה? היא כנראה משך הזמן התרגלה. אם כך, זה רק עניין של זמן עד שתתרגל מחדש.רק רגע, ואם כך, הרי בכלל לפני שגרה עם בן-זוג, לא הייתה כלל בעיה של ריח שהפריע לה. רק לאחר שנישאה. וכאמור מקודם גם לריח הראשון היא בסופו של דבר התרגלה. אז אולי אין כאן שום בעיה. והכול בראש שלה. והאם ייתכן שהיא בעצמה לפני גם שנישאה, סליחה, הייתה פלצנית לא קטנה? שהתרגלה לריח שלה. ופתאום בא בעל וטרף את כל הקופה? אז מה המוצא, פסיכותרפיה לחטט בעברה?והאם ייתכן שעוד מזמן, בחתונה, בשבירת הכוס מתחת לחופה, החתן שיחרר ברעש נפיחה, הפריח יונה והרב נאלץ לסתום את נחיריו בחוזקה? כנראה שהכלה כבר התרגלה ובחמותה בהנאה צפתה, סובלת בשתיקה, נושמת עמוק ומהר בבחילה, כדי למנוע מהאורחים מבוכה, מקללת את יומה, ובעיקר את המוצלח פרי בטנה, בעל קיבה כזו שמחה. אולם לנטרל את הריח החמות נכשלה, ואז נחנקה מהצחנה ונמלטה. וזו הייתה נקמה בחותנת פולנייה, שרק להתערב בחיים של זוג מבושם רוצה.אומרים גם שבמשך הזמן בעל ואישה נעשים דומים זה לזו ולא רק חיצונית. אז האם ייתכן שגם היא תיעשה משך הזמן פעילה. ואולי להיפך היא בכלל הראשונה והוא זה שהושפע. כמעט השאלה הקלאסית, מה קדם למה התרנגולת או הביצה? איך שלא מסתכלים על זה, זו פרשה מסריחה!כידוע אוכלים פה לא מעט מיני מזונות הגורמים לגזים, מיני קטניות: חומוס ושעועית. כרוב ועוד. אז האם ייתכן שהיא מגזימה, בבשלה מאכלים כאלו, ובהגישם לבעלה? אם כך, אין לקנא בה בתחילת שבוע לאחר עיכול החמין. כן, גם בקיבתה.ועכשיו, במקרה או שלא, נתקלתי באחרונה במודעה לא שכיחה. בפנים חדר גדול, מעל הכניסה, במחלקת גסטרואנטרולוגיה בבי"ח בני-ציון בחיפה (רוטשילד), המיועד לאשפוז יום/מנוחה לפציינטים לאחר בדיקות קיבה שונות. זהו נוסח המודעה:
בחדר זה מותר (ורצוי)לשחרר גזים (גרפסים ופלוצים)באופן חופשישחרור הגזים ייתן הקלה בכאבי הבטן שמופיעים לאחר הבדיקות ומתברר גם שזה מתפרסם בעוד מקומות. לא יאומן מה? נו...ונניח עכשיו שהזוג מהסיפור מגיע לחדר לאחר בדיקה כזו, והם קוראים את המודעה. הוא ירגיש הרי, שיכול לשחרר ברשות. ואין זו טעות! ונניח גם שהאדון לאחר החמין הכבד של שבת לאחר שעוכל, בתוספת הקוקטייל התרופתי שהוא לוקח עם אותה אנטיביוטיקה המחוללת פלאים, בעלת תוצר הלוואי של ריח באושים. והכול ביחד עם ג`יפה של כימיקלים, שקיבל בבית החולים.שומו שמיים! מאז הירושימה ונגסאקי, לא תהא כזו הפצצה לאחר קיבה שגעשה. והאם לא רחמנות על שאר אלו ששוכבים במנוחה? לפחות שיזהיר לפני, ויבקש מראש סליחה לפני שתיפול עליהם הגזירה! ומי יודע אם לא התקרה!הערה: אפשר על משקל מודעה זו, לחבר מודעה מתאימה בעמוד הכניסה של אתר היכרויות:
באתר זה מותר (ורצוי)למכור בלופים (תמונות ותיאורים)באופן חופשימכירת הבלופים תיתן הקלה בייסורי האכזבה שמופיעים לאחר הפגישותולסיום, כמו שנאמר: עם קצת רצון והרבה הבלגה, אישה תסתגל לאגזוז של בן-זוגה. ועם כלור בכד, גם לזה של המאהבת בצד.
