מכתב שנכתב
אבא,אבא,הלכת מוקדם לפעמים נדמה שכבר מאוחר,תחזור!קראתי לך כשהלכת,אפילו צעקתי כשלא הועיל בכיתי לא הספקתי אבא,רציתי עוד,ויותר אבא,אבא,תבוא מהר..אמא כאן בוכייה עוד מחכה אומרת שזהו,אותה נטשת ואני,אני,לא מאמינה הרי אתה איש משפחה כמו שאותך מכירה יוצא בבוקר לעבודה וחוזר למשפחה אבא יקר,כל השנה הייתי בדום שתיקה עוד מעט פסח מתקרב ואתה תהיה חסר הפנמתי אבל הכאב לא עובר אבא זוכר את הבן שילדתי,הקטן?כל כך הרגיש בטוח ומוגן החזקת קרוב אלייך עד שנרדם תעדתי את הרגע,צילמתי מאז עבר שנה אבא ואת התמונות לא,פיתחתי
אבא,הילד גדל הוא כבר הולך לגן..אבא,אבא,גם הגדול גדל זה שהיה קטן..היה ישן איתך במיטה ועושה לך בלאגן,זוכר אבא?היום הוא נער מתבגר..אבא,היית מתפעל האמצעית היא הילדה אבא היא לא הכי זוכרת..אבל תמיד שואלת ואני מספרת..אבא,אבא,הלכת מוקדם לפעמים נדמה שכבר מאוחר,תחזור!לא הספקתי אבא,רציתי עוד,ויותר.אבא,אבא,תבוא מהר..(מוקדש לאבא היקר שלי ז"ל כתבתי את זה כשנה לאחר מותו הייתי מאוד קשורה ומחוברת לאבא שלי
שוטטת