בס"ד
ה"חפץ חיים" יצא בלווית רב למסע בן שלושה ימים לדבר מצווה בפולין. בדרכם עצרו בפונדק שהיה ידוע ברמת כשרותו הגבוהה. בעלת המסעדה זיהתה את הבאים כרבנים מכובדים והושיבה אותם ליד שולחן מיוחד. היא דאגה גם שישרתו אותם כיאות וכראוי. כאשר סיימו את הארוחה ניגשה אליהם ושאלה: "נו, איך מצא חן בעינכם האוכל שלי?" פנתה האישה לרב השני. "הו, זה היה די טוב", הוא השיב, "אך יכול היה להיות יותר מלוח".
כאשר עזהב אותם האישה החוויר ה"חפץ חיים" והכריז: "כל ימיי נמנעתי מלדבר ומלשמוע לשון הרע, ואיך עשה ה' שאבוא איתך ואצטרך לסבול ולשמוע אותך דובר לשון הרע! אני מצטער שבאתי לכאן איתך ואני משוכנע שמטרת מסענו אינה דבר מצווה טהור, שאם לא כן לא היה קורה לי כדבר הזה".
בראותו את תגובתו החריפה של החפץ חיים נפחד הרב והתבלבל: "וכי מה אמרתי שהיה כל כך נורא?" גמגם. "אמרתי שהאוכל היה טוב, רק הוספתי שהיו צרכים להוסיף עוד קצת מלח".
"אתה אינך מודע לכוחן של מילים!" אמר החפץ חיים מתוך בכי. "המארחת שלנו כנראה אינה המבשלת, הטבחית עלולה בהחלט להיות אלמנה עניה הזקוקה לעבודתה כדי לתמוך במשפחתה. עכשיו, בגלל מה שאמרת, תלך בעלת הבית למטבח ותתלונן בפני הטבחית על שהאוכל לא היה מלוח די הצורך. כדי להגן על עצמה תכחיש זאת האלמנה העניה ותאמר: "בוודאי, אני שמה מספיק מלח באוכל, אפילו טעמתי את זה לפני שהגשתי".
ואז בעלת הבית תאשים אותה בשקר ותאמר: "האם את חושבת שהרבנים שקרנים? את היא זאת המשקרת!" הן תתוכחנה ממילים קשות הגררו למילים קשות יותר ובעלת הבית תתרגז כל כך עד שהיא תפטר את המבשלת המסכנה, האישה תהיה אז מחוסרת פרנסה.
צא וחשוב מעתה כמה עברות גרמת על ידי דיבורך: א)דיברת לשון הרע. ב)גרמת לבעלת הבית ולי להקשיב ולשמוע לשון הרע. ג)גרמת לבעלת הבית לחזור על לשון הרע בפני המבשלת, וזהו כבר חטא של רכילות. ד)גרמת לטבחית לשקר. ה)בגללך בעלת הבית גרמה כאב וצער לאלמנה. ו)גרמת לריב ולהפרת התורה.
חייך הרב ואמר בשקט ובכבוד: "ר' ישראל מאיר(שהוא החפץ חיים המחבר ספר "לשון הרע") בבקשה ממך, אתה מגזים!. הנך מרחיק לכת! כמה מילים פשוטות אינן יכולות לגרום לכל זה!"
"אם זה מה שאתה חושב", ענה החפץ חיים כשהוא קם ממקומו, "הבה נלך למטבח ונראה בעצמנו".
בפותחם את דלת המטבח ראו שבעלת הבית אכן נזפה קשות בטבחית, והאישה העניה עמדה כשהיא מוחה דמעות מעיניה. כשראה הרב מה מתרחש שם, החוויר ורץ אל הטבחית, התחנן לסליחתה והתנצל על כל נזק או צער שאולי נגרם לה, הוא התחנן בפני בעלת הבית שתסלח להאישה ותשכח את המקרה וכמו-כן ביקש בתחנונים שתרשה לטבחית להמשיך בעבודתה. הוא אפילו הציע לה תשלום כדי שתמשיך להחזיק את הטבחית.
בעלת הבית הייתה אישה טובה ונדיבה וגם רצתה למלא את מבוקשו של הרב. "ודאי, ודאי", היא אמרה בחיפזון. "אני רק רציתי שהיא תתרשם ותדע שצריכים להיות יותר זהירים. היא באמת טבחית מעולה והיא תשאר כאן במשרתה".
(הסיפור מובא מספר "המגיד מדבר").
ממני עבדכם הנאמן מלאך בלבן
נכתב על ידי
אהבה אמיתית בלבד, גבר בן 62 מלוד, בתאריך 19/11/2009
(סיפור זה נצפה 4,449 פעמים)