בס"ד
חתן וכלה עומדים מתחת לחופה כזוג צעיר אשר בונה ברגעים אלו את ביתו לעתיד וברקע נשמעת הברכה "ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה".
שני האישיים הללו תופסים מקום מרכזי בפרשתנו.
מידי שנה כאשר קוראים אנו פרשה זו מעלים אנו על נס את גבורת נפשם ונועם הליכותיהם של תמר ויהודה. המפגש היה על אם הדרך ולפי דעתם של רבותינו היה זה בפתח אוהלו של אברהם אבינו והיא תמר נכדתו של נח, האיש ששרד את המבול, שאיפה עזה מקוננת בליבה להקים דור ישרים מבורך מיהודה-"גור אריה יהודה" בנו של יעקב ונכדם של יצחק ואברהם. ויהודה אכן הסכים לחיזורה של תמר אך בליבו לא ידע כלל כי תמר כלתו לשעבר היא. והנה ביום בהיר נודע ליהודה כי תמר כלתו בהריון וההכרזה היוצאת מפיו היא "הוציאה ותשרף".
בשעה גורלית זו יכלה תמר לנפנף עם אותו ערבון שקיבלה בשעתו מיהודה ולומר לכולם ראו נא את הערבון שקיבלתי מאותו שופט שחרץ את גורלי לשריפה!
אך תמר אם השושלת של מלכות דוד אשר ממנה יצא מלך המשיח, בצורה אישית ודיסקרטית שולחת לו את הסימנים כאשר גולת הכותרת בדבריה היא "אם ירצה להודות יודה ואם לאו מוכנה אני להשרף ובלבד שלא אלבין את פניו ברבים".
במעשה חיובי זה הוכיחה תמר את גדלות נפשה ולא בדיבורים כי אם במעשים ולא רק היא גם יהודה אשר החל מרגע זה יהיה נתון לרכילות דמותו החיובית תרד פלאים בעיני אנשי העיר, גילה באותה שעה גורלית בגרות ואצילות נפש בדבריו "ויכר יהודה ויאמר צדקה- ממני" במעשים אלו שיש בהם גדלות נפש ואצילות הרוח ראויים הם מייסדי השושלת של מלכות בית דוד להיות מלכים במהותם.
וזו הברכה המעונקת לכל זוג צעיר מתחת לחופה שאותה אצילות הנפש שגילו יהודה ותמר יחדיו תגלו גם אתה ורעייתך לעתיד, יהיה ביתכם בית שממנו יצאו מלכים כפי שנאמר "ומלכים מחלציך יצאו" ומי ייתן ונזכה כולנו בימים אלו אשר בהם מרבים אנו אור של נרות חנוכה לייעוד "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו".
(מובא מפי הרב שמואל כהן)
ממני עבדכם הנאמן מלאך בלבן. מאחל לכם חג אורים שמח
נכתב על ידי
אהבה אמיתית בלבד, גבר בן 62 מלוד, בתאריך 14/12/2009
(סיפור זה נצפה 4,397 פעמים)