נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • קיימת בעיה לכניסה דרך פייסבוק. הנושא בטיפול. איתכם הסליחה.
לילה טוב !
22 אוק | 02:51
אורח [ התחבר/י ]
86 מחוברים
0 בחדר השיחה 
64 גברים, 22 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
הפרדס מתחת לגשר - פרק ב'

שפיותה של יעלה, עמדה על הפרק.
דודתה, הפכה לאהבתה הגדולה, מאז מות אמה בלידתה.
והיא 'שקעה' ללא-מיצרים, ולה עצמה, לא היה מזור בעבורה.
עד-מה, חייה במחיצת אהוביה, התנהלו שלא במידת הרחמים, ללא אלומת קרן אור זעירה, ככל שתהיה, המבשרת על תקווה.
היא יצאה מהמקלחת, לבשה מכנס לבן, וגופיית כותנה רחבת-שוליים
על מעטה גופה הרטוב, כשהטלפון צלצל.
התכניות שלה נגוזו, ולעת-עתה על הקו, הייתי אני.
"אהלן... מקווה, שאני לא מפריע"? שחתי.
"לא, לחלוטין לא, הכיצד אוכל לעזור"? יעלה נשכה את שפתה.
מהוסס שאלתי, " האם יתאפשר לנו, לסעוד יחד, הערב"?
מייד נענתה להזמנתי, "התכוונתי לצאת אך, אשנה דעתי".
"אשמח... בעוד כשעה אאסוף אותך, מתאים לך"?
"מתאים לי, אצפה לך", אמרה, ולא הוסיפה.
תחושת הקלה "נטפה'' מגרונה, בידיעה שתוכל לחדור, 'לשטח עוין'.
עם זאת, נקרה בתודעתה המחשבה, שמא אינה עושה 'את שנכון, לה'.
היה עליה, להעמיק במחשבה, ולכלכל צעדיה בתבונה.
תחושת ההמתנה, לא הקלה עליה.
במהירות הבזק, החליפה את בגדיה.
לבשה שמלת ערב, עם מחשוף נדיב, ושסע צידי לימין, המבליט את רגלה, כאילו 'ייסדה על אדני-פז'.
אספה שיערה, 'למראה אנדלוסי', וענדה עגילי אזמרגד.
מבלי להתעכב יתר על המידה, מיהרה לרדת אל היציאה, כשלפתע, 'גח' אביה לעומתה.
"מה יפית חמדתי, האם, את יוצאת"? שח לעברה.
"כן אבא, הוזמנתי להשקה".
מתוזמנת, נשקה לאביה על לחיו, ומיהרה החוצה.
ביציאה המתנתי לה, ברכב שכור.
כשראתה אותי, התיישבה במסעד האחורי, וברכה אותי לשלום.
"מקווה, שלא ידעת, אף-אחד"?
יעלה השפילה מבטה, "אבי ודודתי, לא היו מבינים, את זאת"!
"אני מבין" השבתי, ולאחר לקחתי לעצמי סיגר, ושאלתי אותה בנימוס.
"מה, הנסיבות להסכמתך"?
יעלה הסמיקה, אך קשה היה להבחין בכך, הואיל וגוון-פניה, עומעם בנסיעה.
"הסכמתי מרצון, והסיבה לשאלתך"? השיבה במתינות.
"הסיבה האמתית היא, להימצא בחברתך, ולהעריץ את יופייך...".
יעלה הביטה בי, בחשדנות יתרה, לנסות ולהתיר, את חידתי.
"והסיבה להסכמתי, לדעתך"? הפטירה לעברי.
"היו לך סיבות אין-ספור יקירה, בטוח אני, שנגלה אותן בהמשך".
"יש מצב, לפנות אלייך בלשון קרבה"? ספק שאלתי.
יעלה, השיבה באדישות מופגנת, "האם, חשקה נפשך"?
"ועוד איך..." חייכתי בזוית הפה.
לטעמי, חשה באי נוחות, ועם זאת, עיניה 'ירקו' את אש-הניצחון...
 
סעדנו במסעדה קטנה ואיכותית, בפרבר כפרי.
לא היה זה מקום, שיעלה הורגלה בו.
קבלת הפנים בה התקבלנו, הייתה לבבית וחמה.
השירות, המזון העשיר בטעמיו ובר היינות המשובח, קסמו ליעלה ורוממו את רוחה.
ללא התראה ומשום מקום, הופיע החבר לשעבר, והתיישב עמנו.
מבט עיניו, הקרין שחצנות גברית, גאה ומתריסה.
יעלה... 'הומהמה', ורעד פשט באיבריה.
לפתע התרוממה, בתחושה שזו ההזדמנות הנאותה עבורה לנטוש את המקום, שהרי אף לא אחד ירגיש בחסרונה, משום היותה בחברה, העוינת אותה ואת משפחתה.
"את, תישארי כאן" הרעים לעומתה.
יעלה, חשה את גופה מתכווץ והחזה בקרבה, עמד להתנתק.
"הסר ידך, ממני", הפטירה, בגרון ניחר מזעם.
"אני תמהה, מה היו חושבים... אילו ידעו, על הפגישה הסודית הזו"? רטן לעברה.
יעלה, גנחה מחוסר אונים.
החבר לשעבר, חייך למחצה, "ומי יאמין לך..."?
"אני דורשת, שלא תספר..." קולה רעד.
"אינך במצב, של לדרוש..."!
"חשבת להשפיע עליי, באמצעותו"? הצביע עליי.
"ולמה זה, מטריד אותך"? השיבה יעלה, בכעס.
"לחלוטין לא, אך הצעה לי, אלייך..." לחש לעברה, כממתיק סוד...
נכתב על ידי בר, גבר בן 58 מחיפה, בתאריך 04/04/2021
(סיפור זה נצפה 441 פעמים)
לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]
סיפורים נוספים של בר