יום אחד הגיע כלב זקן ועייף למראה לגינתו של מוטי. מוטי בחן את הקולר של הכלב ואת הבטן המלאה שלו והבין שלכלב הזה יש בית ובעלים. הכלב היה חברותי והוא לא הפריע לו אז הוא המשיך בסידוריו ולבסוף נכנס הביתה.

הכלב עקב אחרי מוטי לתוך הבית ומיד קפץ על הספה שבסלון והלך לישון. מוטי חשב שזה די מוזר, אך נתן לו לישון בנוחות. אחרי מספר שעות הכלב התעורר, קפץ מהספה, הלך לכיוון הדלת והתחיל לנבוח. מוטי נתן לכלב לצאת, והכלב כשכש בזנב בזמן שעזב את הבית ויצא לרחוב.

ביום שלמחרת שמע מוטי נביחות מחוץ לדלת הכניסה של הבית. הוא פתח את הדלת ואותו הכלב מאתמול עמד שם, נכנס במהירות לבית, קפץ על הספה שבסלון ונרדם שוב. מוטי נתן לכלב לישון בנוחות, ואחרי מספר שעות הכלב התעורר, הלך לדלת והתחיל לנבוח. מוטי פתח לכלב את הדלת וראה אותו מכשכש בזנב בזמן שעזב את הבית ויצא לרחוב.

כך עברו להם מספר ימים, בהם הכלב הגיע בכל יום למשך מספר שעות, ישן על הספה ויצא מהבית. באחד הימים מוטי תחב פתק מתחת לקולר של הכלב, שבו רשם: "למה הכלב שלך ישן אצלי בבית בכל יום?".

ביום שלמחרת הכלב הגיע בחזרה עם פתק אחר שתחוב בקולר שלו. מוטי לקח את הפתק וקרא:

"הכלב גר בבית עם ארבעה ילדים קטנים וצרחנים והוא כנראה מנסה להשלים שעות שינה. אכפת לך אם אני אצטרף אליו מחר

נכתב על ידי ** יוסי, גבר בן 73 מירושלים, בתאריך 04/12/2015
(בדיחה זו נצפתה 4,172 פעמים)