הייתי כבר בסיום השרות הצבאי כשהוסיפו ארבעה חודשי שירות נוספים,כבר הרחתי את החופש והנה עליי להמשיך ולשרת ,מחשבה זו היתה קשה והיתחלתי לעשות קונצים,לא להגיע למשרד לאחר לא לעלות לשמירה היתחצפות לקצינה,אחרי כמה משפטים שהיו לי וריתוקים שחוויתי ,החליטו לשלוח אותי לקב'נ,היגעתי לתל השומרהיגעתי למירפאה ובלי לשאול הרבה שאלות הימתנתי לתורי.כמוני מסתבר היו עוד המון חיילים וחיילות שחיכו להיכנס לקב'נ נוצר מן מעגל כזה וכל אחד סיפר את סיפורו ואת ביצועיו המופלאים,הצחוק היה גדול,וכולם היתגלגלו על הריצפה.במיוחד בלט חייל אחד גבוה ושחום עם שינייםמבהיקות בלובנן,והבדיחות והסיפורים שסיפר היפילו את כולם מהכסאות וכמובן גם אותי אבל כל הזמן היסתרתי את הצחוק שלא יבחין,אבל הוא היבחין והתחיל לכוון את כל ההצגה לעברי ,וכל הזמן היסתכל לראות שאני צוחקת.אי אפשר היה שלא,אחרי זמן מה יצאה החיילת לקרא בשמות ולי היא לא קראה שאלתי מדוע אמרה לי שאבגלל שאני חיל אויר עלי לפנות לקב'נ של חיל אויר וזה לא כאן משמע שעלי לקום וללכת ולא לראות ולשמוע את הבחור שכל כך מצא חן בעיני היצטערת מאוד אבל קמתי ללכת ואז קרא לעברי הבחור השחום עם השיניים המבהיקות...נפל לך ג'ינג' היסתובבתי אליו ושאלתי מה נפל לי? תוך כדי היסתכלות סביבי לראות מה נפל ג'ינג' ג'ינג' אמר צחקתי והלכתי. עוד הרבה ימים אחרי חשבתי עליו.אבל החיים ממשיכים והקב'נ של חיל האויר אמר שאני בסדר גמור ואם אני לא רוצה ללכת לתפור כפתורים בכלא כדאי לי לחזור ולהיתנהג כמו שצריך...וכך עשיתי.כעבור 4 חודשים הגיע זמנה של חופשת השיחרור הסופית שאותה תיכננתי זמן רב וסוף סוף יוצאת לפועל.תיכננו לבית החייל באילת אני ומגי ההיתרגשות היתה רבה וזו לי היתה הפעם הראשונה שהיגעתי לאילת שכה רבות שמעתי עליה,היגענו לאילת התישבנו בבית הקפה במרכז הטיילת של היום מרוגשות מעצם נוכחותינו במקום.חיכינו חיכינו ואף מלצר לא היגיע ניגשתי לדלפק להזמין לשתות אמר לי הבחור מעבר לדלפק הגבוה שלא היצלחתי לראות את פניו חיזרי לשולחן אני מיד מגיע ,חזרתי והיתיישבתי עם הגב לדלפק אחרי כמה דקות אני שומעת מישהו אומר לי ...נפל לך ג'ינג' בלי משים היסתכלתי לרצפה לראות מה נפל לי ואז שמעתי את צחוקו המתגלגל הרמתי את הראש וראיתי את לובן שיניו ואת שזפונו כמעט היתעלפתי..זוכר אותך
לקח לי כמה דקות להיתעשת ולהחזיר את נשימתי. הפעם לא תיעלמי לי,וכך לו לא נעלמתי אבל לחברתי מגי שטרחה והיגעה איתי לאילת לחופשת שיחרור כן נעלמתי.זו היתה הפעם הארונה שראיתי את מגי והיא על מצפוני ישבה שנים רבות,והיפיוף גנב את ליבי לכמה שנים יפות,
נכתב על ידי
חנה'לה, אישה בת 66 מכפר יונה, בתאריך 01/06/2010
(סיפור זה נצפה 3,602 פעמים)
