שוב לא הצלחתי להתאפק למרות שלרוב משקיפה מהצד אבל משהו בי פקע כמיתר שנקרע משהו בי ניצבט משהו בתוכי נרעד.
אנו כולנו בני אדם יש ביננו כאלו רגישים יותר ויש פחות יש כאלו אשר מרקם חייהם עדין כל כך וחלקים מהם רקומים כתחרה עדינה וכל משיכה עלולה לקרוע אותם לגזרים. ויש בנינו חזקים ואתנים שכל דבר עובר דרכם אך הם נותרים נטועים וזקופים
יש כאלו בנינו שחוו את הכפור את החושך במלוא עוצמתו ..ויש כאלו שאפילו מבעד לצעיף הערפל תמיד ראו קרן אור אשר משכה אותם הלאה וקדימה גם ברגעי יאוש עמוק וכיוונה אותם אל חוף מבטחים כמו כיוון המגדלור את הספינה בים טרוף סופות.
אז יש כאלו שצוחקים יותר ויש פחות יש עצובים יותר ויש פחות יש מחייכים ויש בוכים
כולנו ואיני מוציאה עצמי מהכלל מוצאים עצמנו ביום כזה או אחר מחדדים לשון (פעמים חורצים לשון)כלפי אדם זה או אחר ולרגע אנו שוכחים כי מאחורי המילים עומד א-דם א' הבריאה ודם היצירה אז אם אנו מצליחים ברגישות לחלוף על הרגע ולא להתדרדר במדרון חלקלק ולהסחף אל מיני וויכוחים מטופשים אשר מובילים לאווירה עכורה ולכאב שאף אחד מאיתנו לא זקוק לו הרי הגדלנו לעשות ויכוחי הסרק האלו הלוקחים מאיתנו ומושכים מאיתנו את האנרגיה הטובה וממלאים באנרגיה שלילית את המחשבה מובילים בסוף לעוד ועוד כאב ופחות אור בחיינו שוב כולנו חוטאים ברגעים אלו ואחרים אך האם נצליח לשניה לעצור ולבחון האם זה באמת רצוי האם לא עדיף "לבלוע" את הלשון להתעלם ? אנו בוחרים לפגוע וגם להיפגע האם לא כדאי לבחור פשוט לא להגיע לשם ? זה קשה זה לבחור ללכת בדרך רבת פיתויים אך אולי שכרה בצידה.בעיקר עכשיו כשאנחנו מתקרבים לקראת שנה חדשה התחדשות צמיחה לקראת הגשם הראשון שישטוף את אבק הקיץ (נו כולנו כבר עצבנים מהחום) אולי בדיוק עכשיו זה הרגע לקחת נשימה עמוקה ולהחליט לא לענות או לשתף פעולה עם קול זה או אחר רק כדי להרגיע הרוחות ולתת לרוח החג להכנס פנימה שתגרש מעט מאותו אבק קיץ כדי לפחות להתחיל את השנה ברוח טובה.
אהבה=אחריות אחריות הינה בחירה וזכות ,לא חובה .אומרים הגורל קבוע הרשות נתונה הזכות לבחור בין טוב לרע בין חושך לאור בין מלחמה לשלום.
אין הדברים נוגעים לאדם זה או אחר הם נוגעים בתחושה הכללית ברצון הכללי לעוד רגע של שקט ושלווה לעוד רגע של שלום.
ומי יתן ובשנה הבאה עלינו לטובה יחזורו אלינו הנעדרים וכל חולה ירפא וכל מכאוב ימצא מזור שנה טובה ומבורכת לכולם
נכתב על ידי
מיקה, אישה בת 57 מנהריה, בתאריך 30/08/2010
(סיפור זה נצפה 5,549 פעמים)
