מתנצלת שלא כתבתי עד עכשיו
אבל האמת לא ידעתי מה לומר
וכנראה חששתי שאם אתיישב לכתוב
הכל ישפך החוצה
ובסופו של דבר אומר לך הרבה דברים שאין לי זכות לומר
אך חשבתי עליך יומם וליל
לפעמים אני עסוקה, ואז מגלה שפתאום בשעות האחרונות
לא חשבתי עליך אז יש לי רגשות אשם ושוב
מתחילה לחשוב עליך
אני לא יודעת מה קשה להיות בבית או להתגעגע אליך
כשאתה קרוב אבל רחוק כל כך
אך זוהי האמת
שלך ....

נכתב על ידי
סופיה, אישה בת 60 מתל אביב, בתאריך 03/12/2010
(סיפור זה נצפה 4,138 פעמים)