בכפר קטן על גבעה רחוקה, חי מגדל ורדים בשם יומי. כל בוקר היה קם מוקדם ומשקיע את כל כולו בטיפוח גינת הוורדים שלו. הגינה הייתה מלאת ורדים בכל צבעי הקשת, אך הוא תמיד חלם לגדל ורד כחול – משהו מיוחד ושונה מהשאר.
יום אחד, בזמן שעבד בגינה, יומי פגש את דבורה, צעירה סקרנית שעברה לגור בכפר לאחרונה. דבורה הייתה מרותקת לוורדים של יומי ולעבודתו הקפדנית. הם החלו לדבר ולגלות זה את זו, ומצאו שפה משותפת באהבתם לטבע וליופי הטמון בו.
לאט לאט, דבורה החלה לעזור ליומי בגינה. יחד הם שתלו, גזמו וטיפחו את הוורדים, ובכל יום הקשר ביניהם התחזק. למרות שחלומו של יומי על הוורד הכחול נשאר בלתי מושג, הוא הרגיש שאולי מצא משהו עוד יותר חשוב – אהבה אמיתית.
יום אחד, כשדבורה הגיעה לגינה, היא הבחינה בוורד אחד יוצא דופן – ורד כחול, גוון עדין ונדיר. זה היה נס, משהו שהם לא ציפו לו. יומי ודבורה הבינו שהוורד הכחול הוא סימן לאהבתם הייחודית והאמיתית. הם לקחו את הוורד כמזכרת לאהבתם ובילו את שארית חייהם יחד, מוקפים ביופיים של הוורדים ובזיכרונות מתוקים.
