ביובל השנים
מפרי עטו של : אמנון לביא-לוי
31.10.2008
ביובל השנים
ראשי למרומים
העיניים קלות
מחייכות
רקיע תכלת, עבים
יש ונדמה פסיעתם
כפסיעתי בדרכים
לצידי בלילות וימים
בקרה וימות חמה
מביטים אלי
ממרומים
מחייכים פזורים
באידם
עת ידיי
בחסד ורחמים
בהירים כעלומי חיים
רכים כמבינים
דרכיי ואורחות חיי
מה עובר בי בשנתי
בליל חרישי
בסער ליבי
איה היא אהובתי ?
אולי עננה בעבים ?
אולי תרד אלי ?
בענן ערפל
לחמוד איילותי
בעבי גופה
זוהרם יבצבץ לי
בצפר יומי
לטייל עימי
בגנים,
בנאות השדרות
לרוות צימאוני
מעולם נפלא
יציר אלוהים
אימהות וילדים
בגני משחקים
עוברים ושבים
אצים נחפזים
ליום עמלם
עד לשעת
דמדומים
שאון רעשים
חדוות החיים
מה רבו
מה יפו
מעשייך אלוהים
עוד יפי אחד
לו ברכת
לי אלי
את אותה
אישה אהובה
סעד ועוז
לנפשי
מפרי עטו של : אמנון לביא-לוי
נכתב על ידי
אמנון ובוס, גבר בן 67 מרחובות, בתאריך 06/04/2009
(סיפור זה נצפה 3,657 פעמים)