רציתי לגעת בבית הדמעות שלך.
לשמוע אותך צוחקת.
לעצום עיניים
להניח סערותי בידיך.
ואני נאחז
בציור של הלב
ואת שם שונה
כשהזמן מתחלף.
פתחי לי חלון
אל תוך רזייך.
תני לדמיון
לחוות חיים
קראי לי למקום בו זה מתחיל.
בית הדמעות עודו מחושל
וצחוק לא נשמע.
רק בערה עזה ופרועה
מקננת לקראת עוף החול.
לגעת בבית הדמעות שלך.
לשמוע אותך צוחקת.
נכתב על ידי
טאל, גבר בן 51 מאשדוד, בתאריך 29/11/2009
(סיפור זה נצפה 1,528 פעמים)
