אני יודע.... כי
אני יודע שאת אוהבת אותי
אני יודע שאת שונאת אותי
אני יודע שאת כועסת עליי
אני יודע שכמעט בכל שבוע את חושבת עליי
אני יודע שכשאת נזכרת בי... את מרגישה את הצביטה המוכרת... בלב, בבטן, בראש...ברגליים בידיים....
זה מתחיל בצביטה אבל לפעמים נמשך... ונמשך....
לזכרונות... לרגעים מיוחדים
אני יודע שלפעמים את נחנקת בלילות.... לא בגלל חלון סגור
אני יודע שעובר בך גל של חום ורוגע כשאת מדמיינת אותי מביט לך בעיניים...
אני יודע שהמגע שלי השאיר בך חותם שאי אפשר למחוק...
אני יודע שאת סובלת מצלקת איומה שנשארה עמוק עמוק אבל מדי פעם עושה "שרירים" והיא מכופפת אותך למחוזות של מועקה שהבטחת לעצמך שלא תהיה בבית ספרך יותר...
אני יודע ומרגיש את כל מה שעובר עלייך
אני יודע... כי ....
אני עובר את אותם הדברים... את אותם הכאבים... את אותו המחנק...
את אותה האהבה
נכתב על ידי
אלון, גבר בן 47 ממכבים-רעות, בתאריך 20/07/2020
(סיפור זה נצפה 79 פעמים)
