אירגתי מילותיי בשתי וערב
ולא ידעתי להסביר את תחושותיי
ואירגתי אותם למשי
רכות ענוגות ונעימות
ובבד אותך עטפתי
שתבין את אותם רגשות
שאותם לך רציתי לומר
ולא יכולתי את זאת לעשות
כי על כל מילה שחשבתי
הבנתי קטנה המילה מאוד
ואין בה מספיק הכוח
לגודל אותם התחושות
ואז לפתע הבנתי
אני צריכה לשתוק
כי ממבטך הבנתי
אתה יודע זאת היטב
אז היום אני יודעת
שמספיק מבט גנוב
ולהבין .... אתה יודע
עד כמה אתה אהוב......
(סיפור זה נצפה 547 פעמים)
