כשניקבע מועד נישואה של ביתי אחזה התרגשות גדולה את כולנו. ההכנות החלו והיתה תכונה גדולה בבית.סידורים קניות רשימות ועוד כהנה וכהנה. גם תורם של רכישת הבגדים לערב הגדול הגיע. בנותיי ואני נסענו לתל אביב  והבגדים הראשונים שניבחרו היו לאימי  שכל כך אהבנו והוכרנו. אימי היתה אשה יפה ואצילית למרות גילה המבוגר.כשבועיים לפני החתונה נסענו שמחות ומאושרות לחלק את ההזמנות והרשונה לקבל את ההזמנה היתה כמובן אימי.  הבנו את הבגדים לאימי ודבר ראשון היא אמרה תודה לא הייתן צריכות. אנחנו רוצים שתהיי יפה בחתונה אמרנו. אני מעדיפה שתחזירו את הבגדים לחנות היא אמרה. מה פתאום אמרנו זה נישאר. יש לי המון בגדים יפים היא אמרה. ואנחנו בשלנו לא ולא הבגדים נישארים כאן.ביתי מגישה לאימי את ההזמנה  , לאמא זולגות דמעות והיינו בטוחות שזה מאושר. היא ניכנסת לחדר וקוראת לביתי דוחפת לידיה מעטפה ואומרת לה זו מתנתך! סבתא לא  היום היא אומרת לה יש עוד שבועים! תגישי לי אותה בחתונה.אני יושבת בסלון ושומעת את ביתי בוכה לא  היום סבתא! ביתי באה אליי בוכה ושואלת מה פשר העיניין? אני מרגיעה את ביתי ואומרת לה קחי את זה. שנה בדיוק לפני כן נפטר אבי. מצב רוחה היה ירוד וניכר בה שברון הלב מאז מותו.כשרצינו לחזור הביתה ניגשתי לבד לאימי ושאלתי לפשר הדברים. ביתי היא אמרה לי לא אזכה להיות ביום המאושר של בתך. השתגעת ? אני שואלת. לא היא עונה לא אזכה לכך ! בלב כבד חזרנו הביתה. הימים עברו וניראה שהכל בסדר . היינו במקוה וערכנו באותו יום את מסיבת הרווקות של ביתי למחרת היינו אמורות לנסוע לסלון הכלות לפני הצהרים. בבוקר המחרת מעיר אותי צלצול טלפון בשעה שש בבוקר . על הקו היה אחי ,אם את רוצה להיפרד מאימה תגיעי עכשיו לבית חולים לפני שיהיה מאוחר !  צעקתי צעקה והתעלפתי הילדים התעוררו מהצעקה ורצו אליי.טסנו לבית החולים. לאימי ניקרע שריר הלב הספקנו להיפרד ממנה לפני שהוכנסה לחדר  ניתוח להחדרת בלון שיאפשר לה להחזיק מעמד עד לניתוח לב פתוח . סיכויים קלושים, אך החזיקה מעמד. גם בעיניין הניתוח הסכויים היו אפסיים. ישבנו  לידה בטיפול נימרץ עד הכנסתה לניתוח הלב. רק אחר הפצרות רבות מיצד המישפחה נסענו בשעות אחר הצהרים המאוחרות נסענו  להתכונן לחתונה. אכולי דאגה התחילה החתונה אחיי לא היו כל דודיי  ודודותיי לא היו  החופה החלה ואני אחוזת אימה פחדתי מהבשורה המרה. באמצע החופה מודיעים הודעה חשוב כמעט התמוטטתי הסבתא של הכלה יצא כרגע מחדר ניתוח ! שמחנו מאוד אך השמחה הייתה מהולה בעצב לא ידענו אם תחזיק מעמד עד  הבוקר נסענו כולנ ו לבית החולים גם הכלה והחתן  . הכניסו אותנו אחד אחד לראות את אימי . יש לציין שאמא החזיקה מעמד בגבורה.   למחרת דיברנו עם אמא , אמא ישבה על הכורסה ולגמה מרק מידה של אחות .נשמנו לרווחה .לאחר יום אחד הודיעו לנו שמצבה של אמא הדרדר . ניכנסו לה מים לריאות. אמא הורדמה והייתה  מחוברת למכונות. לאחר עשרה ימים ניפטרה אימי האהובה . יהיי זכרה ברוך !!!!!!!!!!!  ועד היום אני שואלת כיצד ידעה  את זה.
 גלי