לפני הרבה שנים גרה בעיירה רחוקה משפחה קטנה
היו בעל ואישה שלא היו להם ילדים והם היו מאוד עצובים,
האישה קראו לה ויקטוריה ולבעלה שמעון. והם רצו מאוד
ילדים ורק ויקטוריה לא יכלה להביא ילדם..
והם אהבו לעבוד אדמה היה להם שטח ממש גדול,
יום ולילה עבדו קשה, הזוג החליטו להיות תמיד שמחים
ויצאו לגן לנוח ויטשבו בספסל , ולפתע ראו ילדה קטנה בוכה
ושאלו אותה מה קרה את בוכה ,והילדה שתקה ולא ענתה
להם. ויקטוריה חיבקה את הילדה ואמרה לה.
יש לי סוכריה טעימה ונתנה לילדה את הסוכריה
ולאחר מכן ויטוריה שאלה שוב את הילדה מה לך ילדה להיות בגן לבד
אמרה הילדה הקטנה בבכי אין לי הורים ולא משפחה
אני רק מסתובבת ברחוב ולא יודעת מה לעשות,
ויקטורה ושמעון החליטו לקחת את הילדה לבית וקרו לילדה רותם
ורותם שמחה שיש לה הורים שיודעים לתת אהבה וגם
ולא נתנו לה להיות עצובה לעולם,
החליטו לשים אותה בגן אבל רותם לא הקשיבה
היה לה פחד,
ושמעון אמר לויקטוריה תיהי יחד עם רותם עד היא תתרגל לגן
כי היא חדשה, טוב למחרת ויקטוריה לקחה את רותם..
לגן עם תיק אבל רותם לא רצתה לכנס לגן אבל ויקטוריה
אמרה לרותם כדאי לך יש המון הפתעות בגן ואז הילדה החליטה לכנס.
ורואה ילדים משחקים במשחקים ויש ספרים עם תמונות והיא חייכה לויקטוריה
הם היו שעתיים בגן ויצאו ולקחה אותה קצת לטייל וקנתה לרותם גלידה
וחזרו לבית והיה לרותם ממש כייף וכך מתי שמעון חזר לבית
סיפרה לו שהיה מאוד כייף בגן ושמעון חייך
וחיבק את רותם ושאל אותה איך היה בגן והיא אמרה
היה מאוד כייף ולא פחדה,ליטף את רותם ונתן לה הפתעה
וחייכה רותם לשמעון,
ושמחו לקבל ילדה הכי מתוקה,ורותם הבינה דברים
רק דיברו איתה יפה
והיא מודה להם שיש לה הורים טיובים
וחיו באושר ואושר מאוד מאושרים עד היום הזה...
נכתב על ידי
דורית, אישה בת 54 מפתח תקווה, בתאריך 16/07/2009
(סיפור זה נצפה 3,743 פעמים)