אני גוזר על עצמי שתיקה , ואלם.לא עוד תגובות , ולא הבל.עטו עליי הצבועים , טפריהם חשופים .התנצחויות ורדידות , כל שבידיהם .וכי אומר אני , השמש בוהקת.
הם אומרים , החשכה יורדת.
גם סיפור תמים , בידיהם כמאכלת .
לנעוץ עד תום , את זה הטפר.
לחרחר ריב ומדון , ככל שביכולתם .
כי אין אהבה רוחשת........ בליבם.
אמשיך לספר ............... ולכתוב.
למרות ההקנטות הבזויות , והנלוזות.הערכתי רבה , לשאר הגולשים והגולשות שאת מאוויהם וסיפוריהם , קראתי עד תום.כתבתי זאת , לא מחולשה , כי אם מהתחשבות בגולשים וגולשות .שבוודאי אינם שמחים להתבוסס בביצה המילולית הדביקה וההמונית..והאמת היא..שגם אני לא.שבוע מחוייך
(סיפור זה נצפה 1,722 פעמים)
