מדי שבוע היה שומע "אין חדש"

כסף רב ואנשים עסקו בחיפושים.

ואז יום אפרורי אחד" מצאנו".

לא עצם עין כל הלילה

חיכה לאור יום לשחר שיפציע

שיבה זרקה בשערו

נקודות של אור בעיניים שהיו כבויות

ליבו כאילו חזר לפעום בקצב.

שנים היה אצלו הכל רדום.

הוא לבש את בגדי החתונה, שכח ששמן קצת מאז.

אלוהים בבקשה שהזמן יעבור כבר, ביקש.

בבית הקפה שליד המזרקה, ישב וחיכה מאז שעות הבוקר המוקדמות.

הפגישה הייתה אמורה להיות אחר הצהריים.

לו זה לא היה חשוב

הוא יחכה כאן,

סוף סוף יפגוש בה...