ביום שרבי נסעתי לחוף.
סתם כי בא לי להנות מהגלים.
והנה בצאתי מהמים הקרים,
חלפתי על פניה.
היא שכבה לה על החול החם.
מפקירה את גופה לקרני השמש החמים.
על פניה חיוך מבוייש ותמים.
עיניה בורקות פניה זוהרות.
לובן צווארה כשושן צחור
גופה מושלם ללא פגם.
לא יכולתי להתעלם מזיו יופיה.
מולי שכבה אשה מושלמת במלוא מובן המילה.
עמדתי מבלי משים.והבטתי ביצור המופלא.
שאלתי האם....
ברצון השיבה....
וכך חלפה שעה ועוד שעה
השמש על ראשי יקדה.
השיחה איתה זרמה גלשה
למחוזות מופלאים ונעימים
שעת צהריים הגיעה הרעב החל להציק
התאכלי איתי צהריים שאלתי .
בשמחה תשובתה לא אחרה לבוא.
ניגשנו למסעדה בסמוך לחוף ושוב בין ביס ללגימה
המשכנו לשוחח על דא ועל הא
כל כך רציתי לאחוז בידיה
ללטף שערה אך משהו בתוכי עצר בעדי.
ואז שאלתי את השאלה הדרושה.
האם...את גרושה,רווקה,פרודה,נשואה..?
התשובה הכתה בי כברק...נשואה השיבה.
נאלמתי דום לשוני דבקה לחיכי.
לא היו לי מילים ישבתי בוהה תוהה
האין זה גורל ? האין זה ביש מזל?
לפתע שברה את השתיקה באומרה.
נוכל להפגש שוב איתך אני מרגישה חופשיה
איתך אני מרגישה משוחררת
איתך אהיה אחרת
ושוב לא מצאתי את המילים המתאימות .
ומבין שפתיי נפלטו המילים הבאות.
אכן את אשה מיוחדת איתך לשוחח
השעון בורח את אשה אידיאלית בשבילי
אבל את נשואה וזה קו אדום עבורי
בכל זאת החלפנו מספרי טלפון
ימים חלפו ובכל יום אני נאבק עם עצמי האם לחייג או לוותר.
והנה בחלוף שבוע שיחה נכנסת
סיכמנו להפגש בערב
יצאנו למסעדה היה נחמד היה כייף
מתח מיני שרר באויר אך אני עדיין בשלי
אני מתלבט מתחבט האם ללכת עם זה עד הסוף
או פשוט לוותר .
לאחר הערב המהנה נפרדנו לשלום
והחלטתי שעבורי זה היה כחלום.
אנחנו משוחחים עד היום
אך להפגש מבחינתי זה קו אדום.
..........סטנלי.........
נכתב על ידי
סטנלי, גבר בן 67 מתל אביב, בתאריך 13/05/2009
(סיפור זה נצפה 6,636 פעמים)
