מי מכיר מי יודע.
את הדרך אל האושר.
מי אותי ידריך, מי אותי יוביל.
מי את המחכה שם בסוף השביל.
אני כבר כאן בסוף הדרך,
הנה את מחכה.יפה וזוהרת.
היה כדאי לעבור את תלאות המסע.
אאחוז בידך ונצא,........... פשוט ניסע.
אי שם מחכים לנו הנחת ,האושר,
נצטרף אליהם עם כל הכושר.
שם נבנה ביתנו,.גם את אהבתנו.
אותך אוהב לעד.
איתך אהיה תמיד.
הניחי ידך על חזי
תחושי פעימות ליבי.
להיות איתך משאת נפשי.
הרגעים, השעות, הימים שהיינו יחד,
השכיחו ממך את הפחד.
היום את חופשיה, לומר, להגיד לספר,
כל מה שחששת לדבר עם האחר.
לך אהיה חבר. לך אהיה אהוב.
לך אהיה משענת, לך אהיה כתף
ואם תבקשי לך אהיה.מאהב.
נכתב באהבה.................סטנלי.........................
נכתב על ידי
סטנלי, גבר בן 67 מתל אביב, בתאריך 25/12/2009
(סיפור זה נצפה 7,084 פעמים)