נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • הוצאנו גרסאות חדשות של האפליקציה לאנדרואיד 1.3 וגרסה 4.0.9 לאייפון
חג אורים שמח !
17 דצמ | 11:45
אורח [ התחבר/י ]
385 מחוברים
0 בחדר השיחה 
253 גברים, 132 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
כוחה של נגיעה:
בס"ד
מעשה שאירע במדינה אחת שמחולקת היתה למחוזות שונים.
בכל שנה ושנה, היו מושלי המחוזות נפגשים יחד לצורך ניהול עניניהם.
באחת הפגישות, סיפר מושל של אחד המחוזות הקטנים לחבריו, שבמחוז שלו מתגורר יהודי צדיק מגלה עתידות, שכבר כמה וכמה פעמים התקיימו נבואותיו במילואן.
כאשר שמע זאת המושל של המחוז הגדול ביותר, לא יכול היה להשלים עם מציאות כזו,
שמושל זוטר יתרברב ויתגאה בדבר שיש לו, ואין לאחרים הגדולים ממנו.
ציוה על אותו מושל שלמפגש הבא, יביא עמו את היהודי הזה, כדי שיוכלו להווכח אם אכן נכונים דבריו. בהגיע עת המפגש, נקרא היהודי לבוא אל המושל, על מנת להתלוות אליו בדרכו למפגש המושלים.
כאשר שמע היהודי את אשר צפוי לו שם, נתמלא חיל ורעדה מחשש שמא יכשל בדבריו, כל העת נשא תפילה לבורא עולם, שיתן בפיו את המילים הנכונות לבל יכשל.
כאשר הגיעו למחוז חפצם, נתכנסו כל הבאים לאולם הגדול. במרכזו עמדה בימה גבוהה.
עליה עמד המושל הגאוותן והזמין אליו את הצדיק. בחיל ורעדה עלה הצדיק על הבימה, ולקול צחוקם של הנוכחים שאלו המושל שאלה אחת:-
"אמור נא לי יהודי, מתי יהיה יום מותך?".
שאלה זו תוכננה מראש על ידי חבר יועצים, שזממו להוכיח על ידה לעין כל את אי-יכולתו של היהודי להתנבא. לצורך כך ציידו את המושל, קודם שעלה לבימה, באקדח שהוחבא בכיסו. והיה, אם תהיה תשובת ה"מגיד עתידות" שימות בתאריך פלוני, יוציא המושל האקדח מכיסו ויהרגנו, ואז יראו הכל שאין שחר לדבריו. ובמקרה שיאמר שהיום הוא יום מותו, ימתינו עד הערב ויראו האם כנים דבריו אם לא.
כאשר סיים המושל לשאול את שאלתו, הפסיק היהודי לרגע את תפילתו, וענה לו במילים קצרות: "אני אמות באותו יום שאתה תמות". מיד הכניס המושל ידו לכיסו, על מנת להוציא את האקדח, ולירות ביהודי כמתוכנן, אך ראה זה פלא: היד נשארה בתוך הכיס והאקדח נשאר על מקומו. החלו הנוכחים להאיץ במושל: "נו, בצע את את התוכנית! הנה הזדמנות נפלאה להראות את אי צדקתו" אך המושל בשלו כולו אחוז פחד וכאילו נשתתקה ידו. והם ממשיכים לקרוא לו קריאת עידוד ושבח להצלחה הקרובה של המזימה, אך הוא עומד נבוך, המום וחסר אונים.
לאחר כמה דקות ממושכות של מחזה מוזר זה ירד מהבימה ושלח את היהודי לביתו.
כאשר שאלוהו אחר כך חבריו המושלים מדוע לא ניצל את ההזדמנות הנפלאה, השיב להם המושל: "שוטים שכמותכם. וכי לא שמעתם שהו אמר שבאותו יום שהוא ימות אף אני ימות. אם כן איך יכולתי להרגו הרי גם אני הייתי מת בו ביום...."
זהו כוחה של נגיעה. כל זמן שהנגיעה של המושל הייתה מונעת מכח הגאווה שלו, שאמרה לו לסרב להאמין ליכולתו של היהודי להגיד עתידות - הוא באמת לא האמין בכוחו זה. אך כאשר נתחלפה נגיעה זו בנגיעה אחרת שהיא רצון האדם להשאר בחיים, השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה, והחל לחשוש שמא באמת יודע האיש לצפות את העתיד.
בסתירה מעין זו יכול אדם למצוא את עצמו חדשים לבקרים. רצונותיו, מעשיו ומחשבותיו מושפעים לעיתים קרובות מנגיעות שונות. ואפילו אם נגיעה אחת נמצאתבסתירה לשניה, אין זה מונע ממנו להתחשב בה. שהרי זהו טבעה של נגיעה, כמו השוחד שמעוור עיניי חכמים ומסלף דברי צדיקים.
(מובא מספר לקח טוב)
ה' יצילנו משגיאות. ויברך אתכם.
ממני עבדכם הנאמן מלאך בלבן אוהב אתכם אהבת חינם
נכתב על ידי גבריאל חבר אמיתי וכנ, גבר בן 56 מאשקלון, בתאריך 05/11/2009
(סיפור זה נצפה 1,993 פעמים)
לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]
סיפורים נוספים של גבריאל חבר אמיתי וכנ
21/10/2015
19/10/2015
09/12/2009
27/11/2009
16/11/2009
14/11/2009
03/11/2009
03/11/2009
02/11/2009
01/11/2009
01/11/2009
26/10/2009
24/10/2009
23/10/2009