נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • הוצאנו גרסאות חדשות של האפליקציה לאנדרואיד 1.3 וגרסה 4.0.9 לאייפון
לילה טוב !
15 אוג | 02:03
אורח [ התחבר/י ]
175 מחוברים
2 בחדר השיחה 
116 גברים, 59 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
מעשה שהיה
מעשה שהיה
בימי קדם היה היישוב היהודי בארץ ישראל תלוי כולו בנדבת לבם של יהודים בארצות הגולה. מפעם לפעם היה היישוב משגר תלמיד חכם מיוחד לגיוס התרומות, והלה היה יוצא למסע נדודים בארצות השונות. כך יצא חכם אחד שנבחר למטרה זו והגיע לעיר אחת. הכול קיבלוהו בכבוד גדול והתכנסו בבית הכנסת כדי לשמוע את דרשתו. בסיומה התלווה אליו אחד מנכבדי העדה, אשר יצא עמו לסיבוב בין הבתים, כדי להתרים את בעליהם. סבבו השניים ברחוב היהודים ופקדו דירה אחר דירה. לא היה בית שלא הרים את תרומתו, קטנה כגדולה, למען יושבי ארץ הקודש. בתוך כך, שם לב החכם כי עמיתו דילג על בית מפואר ולא נכנס אליו. כששאל לסיבת הדבר ענהו חברו: "חבל על המאמץ, האיש קמצן מושבע ומימיו לא נתן פרוטה לצדקה".
אמר החכם: עלינו לעשות את שלנו, נעלה ונבקש בדברים היוצאים מן הלב וחזקה שיחדרו אל הלב.
משך המלווה בכתפו וחזר אל הבית. הם נקשו קלות על הדלת, זו נפתחה ועל המפתן עמד העשיר הקמצן בכבודו ובעצמו.
"האם אפשר לשוחח עמך?", שאל החכם. "לשוחח - בכבוד, אבל אם באתם לבקש כסף, חבל על זמנכם ועל טרחתכם", אמר העשיר. החכם לא ויתר. "ניכר בך כי עשיר אתה, מדוע אפוא לא תרים גם אתה את תרומתך ככל בני העיר למען עניי ארץ הקודש, הסובלים רעב ומחסור?".
"כספי - שלי הוא, בזיעת אפי צברתי פרוטה לפרוטה, לא אתן מכספי למי שלא עמל וטרח עליו".
נתן בו החכם מבט מלא רחמים ואמר: "הכסף - כספך וההחלטה - החלטתך". הוא החל לסובב את ראשו כדי לפנות לאחוריו ולהמשיך הלאה, אך קודם לכן פלט כאילו באקראי: "נראה לי כי אתה תהיה השלישי", ואז פנו השניים והלכו לדרכם.
סגר העשיר את הדלת אחריהם, תמה למה התכוון החכם בדבריו, הוא יצא לעסקיו אך מוחו לא פסק מלהרהר בדברים. גם בערב, כששב לביתו, טרדו אותו הדברים, על משכבו בלילה הגה במילים המוזרות ותהה לפשרן. למה כיון החכם באמרו "אתה תהיה השלישי?".
החידה הסתומה לא נתנה לו מנוח. למחרת הלך לחפש את החכם מארץ ישראל. כשמצאו, שאלו: "למה התכוונת בדבריך אתמול כי אני אהיה השלישי?".
הביט בו החכם בשמץ חיוך ואמר: "אני כיבדתי את רצונך שכספך, שיגעת עליו, לא יינתן לאחר חינם. כיצד תצפה ממני כי אמסור לך ללא כל תמורה את חכמתי, שיגעתי עליה לא פחות משיגעת אתה על כספך?".
הבין הקמצן את העוקץ שבדברי החכם והסכים. "אשלם לך היטב על פתרון החידה", אמר.
"מוסכם", נענה החכם ונקב סכום כפול ומשולש משקבע לאמידים אחרים, הפקיד העשיר את הסכום בידי אדם שלישי והחכם פתח ואמר.
לפני שנים רבות היה עשיר מופלג, שכגודל עשרו כן גודל קמצנותו. אפילו לצרכי מחייתו קימץ, לא הקים משפחה, כדי שלא יהיה עליו לפרנסָהּ. האיש עמל בפרך כל ימיו וצבר את כספו כעכבר הרובץ על ערמת דינרים, כשהגיעה שעתו ללכת בדרך כל הארץ, קרא לאנשי חברה קדישא והורה להם לקברו עם רכושו - בחייהם ובמותם לא ייפרדו!
"רצונו של אדם כבודו, ואנשי החברה קדישא מילאו את רצונו בדיוק נמרץ, כל כספו הושלך עמו אל קברו, אפילו פרוטה אחת לא נשארה מעל פני האדמה. לאחר סתימת הגולל, בא אליו המלאך הממונה על המתים ולקחו עמו לבית דין של מעלה, שאלוהו הדיינים - "עסקת בתורה?".
השיב: "איש מסחר הייתי כל ימי חיי". אמרו – "אם אין אתה מלומדי התורה, ודאי אתה מתומכיה, מנותני הצדקה, אלו דברים טובים עשית בממונך?".
אמר להם: "לשם מה עליי להיכנס עמכם לפרטי העבר? הרי לפניכם כל כספי שהבאתי עמי אל קברי, עשו בו כטוב בעיניכם!".
השיבו לו: "כאן אין לכספך כל ערך, כאן סוחרים אך ורק במצוות".
"ומכיוון שמצוות לא היו לו, שקלו הדיינים מה יהיה דינו. לבסוף החליטו כי מכיוון שלפני עידן ועידנים אירע מקרה דומה, כאשר קורח העשיר נבלע באדמה עם כל רכושו, יארח לו מעתה עשיר קמצן זה לחברה, שהרי גם הוא כמו קרח, נקבר באדמה עם כל עשרו. ואכן, אין לתאר את שמחתו של קרח על שנגאל מבדידותו".
סיים החכם ואמר: "אבל קשה לבלות שנים כה רבות בשניים בלבד, קרח ובן זוגו משתוקקים זה כבר לחבר שלישי שיצטרף אליהם ויגוון את חברתם, כשנתקלתי בך, חשבתי, מי יודע, אולי קרובה ישועתם לבא, ודאי היו שמחים מאד אילו היית חובר אליהם אך עתה, כשנתת את תרומת ידך, חוששני שקרח וחברו יאלצו להוסיף ולהיוותר בבדידותם".
פילחו הדברים את לבו של הקמצן, נזכר הוא ביום המיתה וחשש מה יהיה דינו, ומיום זה והלאה היה לראש וראשון בכל דבר שבצדקה.
נכתב על ידי אהבה אמיתית בלבד, גבר בן 56 מלוד, בתאריך 05/12/2017
(סיפור זה נצפה 1,900 פעמים)
לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]
סיפורים נוספים של אהבה אמיתית בלבד
04/12/2017
21/10/2015
19/10/2015
09/12/2009
27/11/2009
16/11/2009
14/11/2009
03/11/2009
03/11/2009
02/11/2009
01/11/2009
01/11/2009
26/10/2009
24/10/2009
23/10/2009