ויט השיכור את כוסו
וימלאה המוזג אך מים
ויגמע השיכור מלוא גרונו
יט את הכוס לבקש פעמיים.
גדשה השיחה
רעמו התופים שברקע
סתרה שיערה האישה
סימנה אצבעה לשיכור
הנח לשיכר! גש הנה.
וייגש השיכור עצלתיים
החווה לה קידה
אביר השיכר
צחקה האישה
נשקה לו שפתיים
אתמול לא הייתי
אך לבטח
אהיה כאן מחר
נעצה בו מבט אל תוך אישוניו
על מה הינך אובד בכוס יין?
לא כי טעית העלמה,ענה
אכן שיכור אנוכי
אך ודאי וודאי לא מיין
הכיצד הדבר? שאלה האישה נפתעת
ויפתח השיכור ויען
עניין פשוט הוא
לא נזקק לרומן או לשיר
הבוקר ראיתי,לראשונה בחיי
שמש זורחת
הפכתי עיניי אנה ואנה
לא מצאתי סימן לתו המחיר
והכוס שמחזיק אתה בידך כל הליל?
הו ,אחי המוזג ממלאה אך מים
טוב ליבך משכר למשל לא פחות
וישיקו פניהם הסובאים
פניהם צוהלות
לחייך ,לחיינו,לחיים
נכתב על ידי
שלומי, גבר בן 58 מצפת, בתאריך 12/10/2008
(סיפור זה נצפה 5,707 פעמים)