היום
בעיצומה,דרך
צינורות ארוכים ואפלים
אל עבר חללי עניין
ומרחבים פתוחים,
שדות קמה,שדות
אביב,ושדות
ים,השחור לגווניו
והצבעוני מרובה
אדום,כתום
וצבע האני,החוזר
ללחיי המלאות הפעם....

אמא ראי,כמה השדה לבן
לא סתם שדה קברים,
כן,הוא מעוניין
מאוד,מה שחשוב
גם לארי המשועמם
בחסדים קטנים
ולטיפות רכות
יותר מן הרוח,הבאור
או הנקם
רק לשוב לשם,
לירושלים של ילדות
קל ואוורירי
גם צפת זה שם
ומי יודע?
אולי תאיר עליי
עוד הרבה לפני
סופו של הירדן
או ניגוניו,שמחים
השמש
מעל טבריה
השנואה שלי.

נכתב על ידי שלומי, גבר בן 58 מצפת, בתאריך 30/10/2008
(סיפור זה נצפה 5,580 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]