אביה של אנבל היה אדם טוב ,לא יכל לראות בצערה של ביתו,אשר היתה כל
עולמו,
לפתע ,קם על רגליו ,וללא השתהות אמר לאשתו ,בואי יקירה ,הולכים ,''להיכן'' ?
שאלה,
''לביתו של רודריגו ,אני הולך לבקש את הסכמת הוריו לנישואיהם של רודריגו
ואנבל'',
כל זהב וכסף שבעולם איננו שוה ,לאבד את חייה של בתי חמדתי, "אבל..."
אשתו ניסתה לומר לו דבר מה , "שיתקי אשה" אל תוסיפי מילה על דברי ,כך
החלטתי וכך אעשה
הוריה של אנבל הגיעו לביתו של רודריגו ,ללא היסוס אביה דפק על הדלת,
הוריו של רודריגו נבהלו לרגע ,מי הוא זה המחפשם בשעה כזו מאוחרת.
"כן ...מי שם" שאלה אימו של רודריגו ," זה אני אנטוניו"
אנטוניו!!! מילמלה כן עוד רגע בבקשה, לא הבינה היא לפשר הגעתו
היא ניגשה מיד ופתחה את הדלת ,וראתה את מעבידיה עומדים בפתח ופניהם
נפולות,
"אפשר להיכנס" " כן בבקשה " את וודאי אינך מבינה מה מעשינו כאן ,אקצר
ואומר לך
אני יודע שילדינו מאוהבים ,ובשל כך חלו מאוד ,ואין לנו דבר חשוב בעולם
מלבדם, לכן הגעתי להחלטה ,,אני דורש שהם יתחתנו וכמה שיותר מהר.
הוריו של רודריגו היו בהלם מוחלט ,"אבל...." "בלי אבל אין כאן מקום לויכוח"
"מהרי ובשרי לרודריגו לפני יהיה מאוחר מידי"
"כן אדני מיד" שמחה ואושר מילאו את אימו של רודריגו, לא ידעה נפשה מרב
אושר
"רודריגוווו...רודריגו" צעקה אל בנה וחיבקה אותו ברכות אימהית. אלוקים שמע
תפילתך
אנבל תהיה לך לאשה.ברגע שרודריגו שמע את שמה של אהובתו ,פקח את
עיניו, והביט באימו המאושרת ,תמיהה ושמחה החלו לעלות על פניו ,ואף חיוך
קטן בזוית פיו.
הוא לחש לאימו "אימי ברצוני עכשיו לראותה ,ותהיה היא מזור לנפשי"
אנטוניו התקרב למיטתו של רודריגו התכופף אליו ואמר לו בני היקר ברוך הבא
למשפחתי"
כולם התכוונו ללכת לביתה של אנבל ,לפתע עיניו של אנטוניו קלטו את הקופסא
המוחלדת...
.......
