נפגשים | המשך...לפעמים חלומות מתגשמים...

המשך...לפעמים חלומות מתגשמים...

לאן הולכים הוא שאל???
נלך לשתות משהו ומשם נלך לים השבתי

אחזתי בידו והחלנו לטייל בקוסמוס באשקלון
השרירים שלי היו תפוסים הייתי בלחץ נוראי
אני מתהלכת עם עיוור ומרגישה שכל האחריות
שלא יאונה לו רע על כתפיי
תזהר מדרכה אני אומרת, והוא במבוכה עונה מתוקה שלי
38 שנים הסתדרתי יפה תרגעי כבר
אבל לא יעזור ,כזו אני דאגנית ואחראית
נכנסנו לבית קפה זה היה נראה שכולם מביטים על הזוג החמוד
הוא לבש מכנס שחור וחולצה לבנה ארוכה ועל ראשו בלטה כיפה סרוגה שחור

אני הייתי מחוייכת והתהלכתי בהרגשת נסיכה מנצחת

התיישבנו ומיד החלטנו מה שותים אייס קפה ,ונס על חלב הזמנו
הוא ישב מולי ואחז בשתיי ידיי שרעדו מהתרגשות
הוא אמר לי ''מתוקה שלי אני אוהב אותך,תנשמי עמוק את לא נושמת'' אכן קצב הנשימה שלי הסתבך הייתי נרגשת מאוד
שוחחנו ושוחחנו כאילו אין מחר ,לפעמים הוא צירף לשיחה הומור חמוד....הרגשתי שהמלצריות מביטות בנו בהערצה
נראו זוג מקסים ,ביקשתי מהמלצרית שתצלם אותנו והיא עשתה זאת בשמחה רבה

הוא הזכיר לי שהבטחתי לו שנלך לים ואכן זה מה שעשינו
הגענו לים שהדרך לחוף הייתה מלאה מדרגות
הוא רצה להרשים אותי ורוץ כאילו שהוא רואה
אני נבהלתי ואחזתי בידו חזק וביקשתי שירד לאט לאט
הוא התגלגל בצחוק שובבי ושאל למי אני דואגת יותר לבן הקטן שלי או לו,חייכתי

ואחזתי בו בחוזקה עד שנגמרו המדרגות והגענו לחוף טיילנו לנו לאט ובכייף הריח של הים הגלים הסוערים ברגע האווירה מדהימה,אני מבחינה בבחורה שיושבת
לבדה וכמובן מיד אני מבקשת ממנה לצלם אותנו ,רציתי להנציח כל דקה מהפגישה הזו

טיילנו עד שהרגשתי שרגליי עייפות אני מביטה קדימה ורואה בחוף הים שני כסאות ריקים ,מביטה לצדדים שממה אין נפש חיה ,אני תוהה של מי הכסאות ומיד מבינה שהכסאות הם שלנו
שמישהו מלמעלה דאג שיהיה לנו איפה לשבת

התיישבנו לנו כשידינו אוחזות האחד בשניה
ואז הוא הוציא מהתיק שלו ליקר בננות ושוקולדים והחל להאכיל אותי אחד אחד אחד לי אחד לו....זה היה מרגש ,זה היה מיוחד
הריח של הים המבט שלו המבט שידעתי שמלבד חושך הוא לא רואה כלום ,הוא אמר לי ''אני אוהב אותך כמה שאת יפה'' האמנתי לו למרות שידעתי שהוא לא באמת יודע אם אני יפה
אבל ידעתי שאת היופי הפנימי שלי הוא בהחלט רואה

נכנסים לים הוא שאל?? לים?? נבהלתי איך נכנס לים???
אתה עיוור ואני לא אוכל להציל אותך אמרתי
מתוקה שלי את לא צריכה להציל אותי הוא אמר בואי לים...
בלי להסס ולחשוב פעמיים נכנסתי איתו לים,חוויה מדהימה שמעולם לא חוויתי השעה 21.30 ואני בים עם הגבר הכי רומנטי שהכרתי מעולם הלב פעם החיוך נמרח האושר הציף
וזה הרגע שהחלטתי יוצאים מהים,אסור לתת לדבר הטהור הזה להגמר חשבתי לא רציתי שיקרה משהו שאני עלולה להתחרט עליו
יצאנו וישבנו לנו בכייף הוא ישב על הכסא ואני ישבתי על החול ונשענתי על רגליו הוא ליטף את השיער שלי וביקש שאקשיב לגלים ריחפתי לי עם עיניים עצומות רציתי לראות את החושך ולהרגיש מה שהוא מרגיש חשבתי לו באותם רגעים שחבל שאני לא עיוורת בכדי שאוכל להזדהות עימו,ההרגשה הייתה נפלאה
השעות עברו והבנתי שזה נגמר צריך לקחת אותו לאוטובוס האחרון הוא אמור לחזור לראש העין

יצאנו לדרך בעצב רב נוסעים לכיוון התחנה המרכזית מהר שלא נאחר ,ליוותי אותו לאוטובוס התחבקנו בעצב בגלל הפרידה ונפרדנו כמו בסרטים הרומנטיים כשידינו מסרבות להפרד
הוא נסע לדרכו ואני נסעתי לדרכי.......
ביקשתי שיתקשר אליי איך שהוא מגיע לביתו והוא ביקש שאלך לישון כמובן שלא ישנתי עד ששמעתי שהוא הגיע בשלום לביתו...
נרדמתי עם חיוך מאושר והבנתי שמצאתי את הנסיך שלי
התעוררתי לבוקר שרציתי לצעוק לעולםםםםםםםםםם

מלאכית באושר מאוהבת

...
כמובן שלא התאפקתי והתחלתי לספר לחברות הטובות שלי את מה שקרה לי
התגובות היו קשות השתגעת?? עיוור???
לא עניין אותי מה אומרים הסברתי שעם העיוור הזה אני אחיה ואהיה נאהבת עד יומי האחרון נכנסתי לסיחרור ואיבוד החושים
שוחחנו בטלפון בבוקר וגם הוא תיאר לי את אותה הרגשה נפלאה
גם הוא שיתף את החבר הטוב שלו בפגישה הנפלאה והמרגשת שהייתה לנו.....
באותו היום שוחחנו פחות מימים קודמים
פתאום חששתי שמשהו השתבש שמשהו רע קרה

המשך יבוא........

נכתב על ידי מלי מזל, אישה בת 58 מאופקים, בתאריך 29/08/2009
(סיפור זה נצפה 5,369 פעמים)

לסיפור זה נכתבו 2 תגובות [ להוספת תגובה ]

מלאכית כן שמך

29/08/2009