נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • תוקנה הבעיה עם המיילים לתמיכה - גלישה מהנה!
צהריים טובים !
07 פבר | 13:41
אורח [ התחבר/י ]
208 מחוברים
0 בחדר השיחה 
142 גברים, 66 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
הירהורים בערפל.....
מעולם לא נסעתי בערפל

מעולם לא הכרתי  את התחושה

זה היה מפחיד ,זה היה נצח

הכל היה שחור וכאילו היה נדמה

שמלאכים לבנים מרחפים מעליי

הרגשתי בין השמיים לארץ

נצמדתי לפס הצהוב בצד הכביש

הוא כמעט ולא נראה

נסעתי על 20 כשהאורות הגבוהים דולקים

ביחד עם הווינקרים

כמעט  ועברה בי מחשבה לעצור  בצד

אבל גם זה היה מפחיד,חששתי  שמישהו

מאחור לא יבחין בי ,ויעיף אותי לעננים השחורים

ואני זו שכל כך פוחדת מהחושך ,ואני זו שלעולם לא מחשיכה את הבית

נמצאת בכביש  כ''כ חשוך,כשממול כל שראיתי  עננים שחורים

ומצחיק כאן התחילו החלומות,חלמתי וחלמתי  ואולי זה מה שגרם

לי להמשיך לנסוע  ולרצות להגיע  בשלום,נסיעה של 40  דקות  ארכה 3  שעות

ובחלומיחשבתי לעצמי אמא לא הספקתי  להגיד לך כמה שאני אוהבת אותך

ראיתי  את ילדיי  המדהימים  אחד  לאחד  ,וכל שראיתי  זה את  החיובי  שבהם

התחלתי מהגדולה ושיחזרתי  את היום  בו   היא  יצאה לאוויר

נזכרתי בכמה שנים  יפות  מילדותה,וכך עברתי  אחד  אחד ונזכרתי

בכל  החוויות  היפות  של המשפחה  שלי,ומשם  עברתי אליך  אהובי

נזכרתי  בך,  שיחזרתי כל מילה  שהחלפנו בנינו,נזכרתי בחלומות שלנו

נזכרתי במה שלא הספקנו לעשות ורצינו לעשות,מבלי להרגיש  דמעות פרצו

אני ממש  פוחדת  ,יש  דברים  שאני עוד  רוצה  לעשות

בעננים  היה  את השילוב של השחור  עם הלבן שקיבלו את הגוון האפור

וזה לרגע לא  נרגע  ,היו רגעים שדימיתי  את העננים '' למלאך המוות''

ואז  נזכרתי שביכולתי לשנות  חלומות  ודמיינתי  שזה  המלאך גבריאל

שמלווה  את  דרכי ושומר  עליי,ופתאום ראיתי  גם  את סבתא  שם  מרחפת לה

בחיוך מרגיע ,ואומרת לי  ,את תגיעי  בשלום לבית

לא ניתן היה לזהות כלום  לא ידעתי  בדיוק  היכן  אני  אפילו את הרמזורים  לא  ראיתי 

עד שממש הגעתי אליהם,בשלב מסויים  הייתי חייבת  להרגע התקשרתי למשטרה

''אני נוסעת בערפל'' אמרתי מעבר לקו נשמעה שוטרת מקסימה

''כן אנחנו יודעים,תרגעי  סעי לאט, הצמדי לפס  בכביש  והדליקי אורות גבוהים''

''האם כדאי לעצור  בצד  ''? שאלתי...''לא''!!!!   היא ענתה

נכון שהיא לא חידשה לי הרבה  אבל כן בהחלט היא הרגיעה אותי

וכך  המשכתי  לאט  לאט  אז נסעתי  כשאני חולמת  וחולמת  ,והחלומות נתנו לי

רק להיות בטוחה שאני רוצה להגיע  בשלום  לבית  הבנתי  כמה לא  התעייפתי

ואפילו חשבתי שאולי  שם  בשמיים  עכשיו  שופטים  אותיודנים  בגורלי

נכון שתיארתי  כאן  דרמה  אבל  כל מה שתארתי  כאן  היה  מציאות  3  שעות  של  סיוט

עד שהגעתי  לאופקים ,נזכרתי בסרטים  של  העליות לארץ הקודש

מה שהיה חסר לי זה לרדת ולנשק את האדמה הערפל  נמשך  גם באופקים

נכנסתי לבית  לקחתי  את בני הקטן  גבריאל והעברתי אותו למיטתי

חיבקתי אותו חזק  ואמרתי  תודה למלאך גבריאל

אז לא  התעייפתי מכלום,יש לי עוד הרבה  להספיק!!!!!!
נכתב על ידי מלי מזל, אישה בת 56 מאופקים, בתאריך 16/11/2010
(סיפור זה נצפה 4,740 פעמים)
לסיפור זה נכתבו 7 תגובות     [ להוספת תגובה ]
16/11/2010
16/11/2010
16/11/2010
16/11/2010
16/11/2010
18/11/2010
18/11/2010
סיפורים נוספים של מלי מזל
15/04/2013
23/01/2011
23/12/2010
09/12/2010
03/12/2010
14/11/2010
03/08/2010
03/08/2010
25/07/2010
09/07/2010
30/06/2010
28/06/2010
27/06/2010
27/06/2010
04/06/2010
06/05/2010
23/04/2010
13/02/2010
05/02/2010
18/12/2009
31/05/2009