"בוקר טובבב...בוקר טווובבב..." רפי התוכי בדיוק מושלם ,כשעון מעורר,שוב צייץ בקולו האנושי,והעיר אותנו לפתחו של עוד בוקר נפלא.התעוררתי באיטיות אופיינית,אני שוכב על גבי ומביט לכיוון התקרה,ומחשבות על האושר בחיי,לא מפסיקות להציף את ראשי.הבטתי לכיוון המלאך ששכב לידי,הושטתי ידי וליטפתי את שערות ראשה,"בוקר טוב..." סיננה לעברי. "בוקר טוב נשמה שלי,אני ניגש לטפל בחווה ולחלוב את מיקה" נישקתי אותה במצחה,והבטתי בפני מלאך שלה,בכל פעם מתרגש אני מחדש שמביט אני בעיניה,אשר שובות אותי בחלומות ורודים ונוגים. את חיי המאושרים חב אני לאנבל שלי,אשר הציפה את חיי באושר. במכנס קצר נעול בכפכפים,ניגשתי למיקה הפרה,אשר ליחכה את הקש בהנאה,נטולת דאגות ,היא הבחינה בי וגעתה בקלילות,כאילו מזמינה אותי לחלוב את מנת הבוקר המתוקה שלה..."רודריגו. רודריגו" שמעתי את אשתי קוראת לי, "כן..." עניתי, "אני אוהבת אותך", מילותיה כמו כוס קפה טרי על הבוקר,כמו ריחות של פריחה,.אהבתי אותה ,כל כך אהבתי אותה,וחשתי שאהבתה כסם לחיי...
"נשמתי, תקטפי עגבניות מהערוגה הימנית,ותקטפי לימון יפה,אכין לך סלט משגע"...צעקתי לעברה, "בסדר אהובי" ענתה לי מייד.............
'' ואגב אהובתי אל תדאגי דנידין איתי''
נכתב על ידי
מלי מזל, אישה בת 58 מאופקים, בתאריך 27/06/2010
(סיפור זה נצפה 5,434 פעמים)
