איני בטוח שהייתי צריך לשמוע קולך,
ואולי דרדרי תאוותי סחפו אותי ,לספק להם חיות
רציתי לשמוע אותך,בתוך תוכי חשתי צורך עצום
כמו חלל עמוק אין סופי ,שעלי למלאו
אשתמש במלה , תשוקה...
היתה בי תשוקה לשמוע קולך,
אין בידי הסבר ,ואין בכוחי לנסות להבין
אולי לאחר שנקשרתי במילים,
צריך הייתי גם לשמוע קול
וקולך....
קולך נעם לי עד מאוד
קול עדין ורך ,מהסס
שפתך יפה ומחושבת
קול שאפשר להרגע איתו,
קול שמחביא אחריו עבר...
קול של נסיכה,
קולה של אנבל ....שלי.
רודריגו קוסטנטינו
נכתב על ידי
מלי מזל, אישה בת 58 מאופקים, בתאריך 21/02/2011
(סיפור זה נצפה 6,273 פעמים)
