נפגשים | בוקר שיגרתי/מיוחד

בוקר שיגרתי/מיוחד

לאחר שמקסימום עשתה לי מסיבת יום הולדת בצ'ט ולאחר כל הברכות והאיחולים

מהחברים והחברות של אתר נפגשים והפייסבוק,הלכתי לישון בידיעה שאני מתעוררת

לבוקר של בלונים בבית עם הילדים,התעוררתי בבוקר בלחץ לצאת לעבודה,אני שומעת

את הילדים שכבר ערים ,שכבתי במיטה לעוד כמה דקות בכדי לתת להם זמן לנפח לי

את הבלונים,אני קמה מהמיטה מתקרבת לסלון

אין בלונים אני נכנסת לחדר הילדים

אין בלונים

נו טוב הם לבטח שכחו אותי וכמו פולניה מצויה אני חושבת

''זה בסדר לא נורא אל תאחלו לי מזל טוב,אל תנפחו לי בלונים,אני אהיה בסדר''

כשכמעט כבר איחרתי לעבודה ,בדקה התשעים קיבלתי נשיקות וברכת מזל טוב

מהבת בת ה17 וחצי ומהבן בן 12 וחצי ואז בשיא הלחץ הבן הקטן בן 7 המלאך

גבריאל שלי אומר לי ''אמא תביאי לי את ה50 ש''ח שלי''

'' נו באמת גבריאל אני שומרת לך אותם ,למה עכשיו אתה צריך אותם?''

''אמא אני רוצה לשמור אותם בקופה שלי''

די מרוגזת אני פותחת את הארנק שלי ונותנת לו את 50 ש''ח שלו ובעצם אלה

האחרונות שהיו בארנקי

יצאתי לעבודה קצת מאוכזבת אך במהרה שכחתי מהאכזבה

כאשר קיבלתי שני זרי פרחים משגעים האחד מאמא שלי והשני מאיש מקסים ומיוחד

מחוייכת אני מסיימת את יום העבודה ומגיעה לבית לאחר יום עבודה מתיש

פותחת את הדלת,ילדיי עומדים עם עוגה וזיקוקים,השולחן מלא מתנות והם מזמרים

שירי יום הולדת

הופתעתי מאוד היות וידעתי שזוהר אמורה להיות עדיין בלימודים

מסתבר שהילדה המדהימה הזו

לא הלכה ללימודים(נס משמיים היא לעולם לא מפסידה

לימודים)היא הכינה לי עוגה והלכה לקנות מתנה בלון ענק ומשגע שבתוכו נמצאה חזייה

מהממת עם ברכה מיוחדת וזוג פמוטים מיוחדים בצבעים שאני מאוד אוהבת

''אמאאאא'' צועק המלאך גבריאל ''כולנו השתתפנו במתנה,בגלל זה לקחתי לך את

הדמי כיס שלי'' הוא אמר זאת בגאווה ואושר עם דמעות בעיניים חיבקתי את כולם

באהבה רבה וחשבתי לעצמי ''מה אני צריכה יותר מהילדים המדהימים שלי''

החיוך והאושר שהיה על פניהם היה שווה את כל העושר שעליו אני חולמת,הצטלמנו

התחבקנו התרגשנו

תודה לכם ילדיי על ההתרגשות שגרמתם לי,תודה על המתנה הנפלאה

תודה לך זוהרה ביתי היקרה על העוגה הטעימה ועל העובדה שלא שכחת את אחותך

הרחוקה,הזכרת את שמה בראש הרשימה,תודה לך בתאל על הברכה המרגשת והשיר

הנפלא ששרת לי בפלאפון,אני עוד לא מתאוששת מההפתעה של ילדיי הטלפון מצלצל

מעבר לקו נשמע הגרוש הראשון ''מזל טוב עד 120'' הוא אומר

''איך זכרת??.'' אני בהלם מעולם הוא לא זכר את יום הולדתי ולא רק שלא זכר

היה גם נשאר לעבוד שעות נוספות ביום הזה ,כשהיינו נשואים

'' אל תתלהבי ''

''הילדה הזכירה לי'' הוא השיב

ולך גרושי השני

תודה שלמרות היותך בבית החולים חלש ומוטרד,זכרת לאחל לי מזל

טוב ,אני מאחלת לך רפואה שלמה בשמי ובשם הילדים,ושתדע שהבנים מתפללים יום יום

לשלומך והחלמתך ובעזרת השם בשנה הבאה ביום הולדתי תשב לאכול עימנו את

העוגה