שנות הרווקות שלי לא היו עליזות. היה בהן לחץ עצום להתחתן, הלחץ בא מכל כיוון, מהמשפחה, החברות, מהבנות אשר למדו איתי בתיכון ושירתו איתי בצבא, בקיצור מהחברה כולה.
כשהתחתנתי בגיל 26 לא ידעתי שהנישואין הם תחילת הבעיות, ראשית ההסתבכות בחיים, שלוש השנים הראשונות היו רגילות וסבירות, לאכזבתי לא היו בהן זיקוקי דינור, היו בהן הרבה מהראשוניות, למידת הבעל כבן זוג לחיים ולמידת החיים בזוגיות, אך מעל הכל היתה בהן הרבה עבודה קשה מפרכת, הכל כדי לקנות דירה, לשלם הלוואות ובעיקר לעמוד בתשלומי המשכנתא. עבדנו קשה ביותר ממשרה אחת , וכל תשלום ששולם היה בחזקת אושר מיידי אשר מומש. אחר באו שני הילדים,שני בנים, שנה אחרי שנה. כאן החיים השתנו, שמנתי מאוד,הפכתי עקרת בית טיפוסית כשאני מטיילת עם הילדים לגן המשחקים, מכבסת מגהצת ומבשלת. בינתיים התבסס בעלי בעסק קטן, שהלך ושגשג וכסף התחיל להכנס הביתה, הכסף קרן שפע שבה החזיק בעלי, העניק לו מעמד משופר במשפחה. הורי, אחיותי ואחי התייחסו בכבוד רב.לפני חודשים אחדים שמתי לב למבטים שתוקע בעלי ברגליה החטובות ובישבנה הקטן של לאה,חברתי הטובה ביותר.נדלקה אצלי נורה אדומה, אולי יש ביניהם משהו? תחילה הדחקתי רעיון זה. דחיתי אותו כבלתי סביר. בשלב מאוחר יותר רציתי להרגיע את עצמי ופניתי למשרד חקירות כדי שיתקינו האזנה לטלפון של דירתנו, וכך היה. למגינת ליבי החשדות שהיו לי התממשו, בעלי דיבר עם לאה -ואיזה דיבורים!!! "מאמי שלי" אמר לה,"אני מת עלייך, אוהב אותך ואת הגוף שלך , לא מפסיק לחשוב עלייך, הפרה השמנה מסריחה את הבית, אהבלית, כל היום היא פקה פקה." "ואתה עוד סוחב את הפרה השמנה הזאת" אמרה לאה בקינטור. "תעזבי אותך מהשטויות האלה, לא יכול לנגוע בפרה השמנה הזאת," אמר בעלי וקולו הביע גואל נפש, "כבר חצי שנה לא שכבתי איתה." אותו רגע ממש התפוצצתי, קפצתי ממקומי וכמעט חבטתי את ראשי בכותל, לא יכולתי לסבול עוד, רק כדור ואליום עזר לי להרגע , במשך יומיים לא אמרתי לבעלי דבר, ביום שלישי טלפנתי לבעלי לעסק . "בוא מהר הביתה." למה מי מת?" שאל בלעג. "ההורים שלך אצלנו ושתי האחיות שלך." סיפרתי לבני משפחתו שהוא בוגד בי. "יש לי הוכחות" אמרתי. הם ישבו והמתינו בשקט, כמו בטריבונל עממי בברית המועצות לשעבר. כאשר נכנס, שאל בעליצות:"מה המסיבה?" "אתה בוגד בי,"הטחתי בפניו. "את משוגעת!!! תמיד היית מטורפת עם דימיונות שווא," השיב. "תשמע!" הפעלתי את הטייפ, וקולו וקול לאה נשמעו בצלילות בחדר. הוריו רתחו מזעם, אחיו קרא לו למטבח להתייעצות, אחיותיו שתקו במבוכה. לאחר מכן התפזרה האסיפה, ורק אנחנו נישארנו, בבכי ובדמעות ניהלנו שיחת נפש עד אור הבוקר. הוא נשבע לי, שיותר לא יבגוד , לנצח. לא רציתי להתגרש מה יהיה עם קרן השפע? היכן אמצא מפרנס טוב? מאז חלפו חודשיים, לאה לא עוברת את מפתן דלתי. עשיתי דיאטה רצחנית ורזיתי 18 ק"ג! נרשמתי למכון כושר. לפני שבוע מצאתי במכון מאהב, כמובן נשוי, וזה מתאים לי,המאהב שלי סובל נורא, יש לו בבית פרה שמנה.
נכתב על ידי
גבי, גבר בן 70 מגבעתיים, בתאריך 03/04/2011
(סיפור זה נצפה 9,431 פעמים)
