אני רווקה בת שלושים ושש, נאה, חטובה, בלונדינית. השכלה חצי אקדמאית שנה ב.א כללי ושנה ספרות עברית.
יש לי כמעט הכל, דירה חמודה שקנו לי הוריי, מכונית מאזדה מודל 2011, מישרה קבועה בחברת השקעות, חסר לי שתי דברים בעל וילדים.על אף שהיו לי מספר חברים רציניים משך השנים הדבר לא הבשיל לצערי לכדי נישואין.
את טומי ראיתי במסיבת פורים, הוקסמתי, ממוצע קומה, גוף נאה, כסוף שיער,לבוש חולצה לבנה, בלייזר כחול כהה, כפתורי זהב, מכנסיים אפורים,עניבה כחולה כהה ועליה פסי כסף עדינים, מרשים כמו סנטור, בולט כמו פוליטיקאי, נאה מאוד , כבן ארבעים וחמש. שמחתי מאוד כשהזמין אותי לרקוד, טומי התגלה כרקדן מעולה ובתום הריקוד מששוחחנו על דא והא התגלה גם כבן שיחה מבריק.העיד על עצמו שהוא גרוש טרי טרי ובמקצועו מהנדס בניין.עדיין לא מצא מקום מגורים קבוע זה עתה התגרש ועדיין לא התאקלם למצבו החדש.טומי החמיא לי במהלך השיחה :" את יפה, חכמה, משכילה, משגעת, ליידי אמיתית, אלה היו מקצת המחמאות שנתן לי , הלכתי לשירותים וצבטתי עצמי, יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי, מרשים, גבר אמיתי. הסעתיו בתום המסיבה לבית מלון בו התגורר, נפרד ממני בנשיקה על הלחי.
למחרת בערב נפגשנו בדירתי, חשתי בבדידותו, הייתי נחמדה אליו רכה, נעימה, סובלנית, הרעפתי עליו הרבה רוך הענקתי לו חיזוקים.
זה הזמן לתפוס אותו, הוא המום, זה עתה התגרש, הלם הגירושין, עדיין אינו מוצא עצמו, עכשיו הזמן לתפוס אותו, להתלבש עליו,להכות בברזל בעודו חם, הצעתי לו בעדינות לגור אצלי, עד שימצא דירה. הודה לי בלבביות אך אמר ברוך:" אנני יכול להרשות לעצמי לגור בדירתך".
"עד שתסתדר, עד שתמצא דירה", הפצרתי, חייכתי אליו, הסכים, למחרת נתתי לו מפתח לדירה.
הופעתי איתו בכל מקום כדי שכולם יידעו, "שכל העיר" תדע שטומי חבר קבוע שלי.
כעבור שבועיים קדרו פניו, נראה מודאג, ירוד, התעטף בשתיקה. חקרתי, דרשתי,שאלתי סרב להשיב. אחרי שלחצתי הסביר:" חייב להעביר לבנק חמישים אלף שקל ", בזמנו שיעבד נכס לבנק, הנכס פנוי, שווה מיליון וחצי שקל, אך בשל השיעבוד אינו יכול למכרו .
"עיסקה טובה נכשלת בשל סכום כזה" אמר בעצבנות.
"יש לי חסכונות, אלווה לך את הכסף" אמרתי.
"לא בא בחשבון" הגיב בלהט.
"רק לזמן קצר, זו רק הלוואה" הפצרתי בו עד שהסכים. פניו אורו,עיניו נצצו ,נשק על פי בחום." את האדם הנפלא ביותר שהכרתי עלי אדמות".
למחרת מסרתי לטומי את הכסף,עוד באותו ערב לא חזר הביתה, כלומר לדירתי, ודאי תאונה. מודאגת טלפנתי לענף התנועה, לבתי חולים, אין שם כזה. כל הלילה לא עצמתי עין, למחרת לא עבדתי, שוב לא בא בלילה. כעבור שלושה ימים פניתי למשטרה. דיבר איתי קצין משטרה בדרגת פקד,
"נבדוק, נברר, נפנה למחלקת האינטרפול", אמר, אחרי שניסה לעודד אותי.
אחרי חודש ידעתי הכל, טומי, לשעבר דניאל, לשעבר פול, לשעבר שלמה, לשעבר צבי, היה נשוי שש פעמים, רמאי מושבע, ישב בכלא חמש שנים על עבירות עוקץ ומרמה בקיצור נוכל מדופלם, התמחה בהוצאת כסף מנשים. עכשיו אני בהלם, פוחדת מגברים, פוחדת מנישואין.

נכתב על ידי גבי, גבר בן 70 מגבעתיים, בתאריך 01/08/2016
(סיפור זה נצפה 9,762 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]