סיפור קייצי בחורף....
ניסע לים?" שואלת דפנה. "בסדר", אני עונה, וכבר היתה לבושה בבגד ים ועטופה בחלוק ותיק רחצה לצידה, איזה זריזה יכולה להיות האישה הזאת כשהיא רוצה לעשות מעשה.
הגענו לחוף "פרישמן" על חוף ימה של תל-אביב , שבת,ים, חם, צפיפות, מטקות, וצעירות בבגדי ים זעירים עד זעירים מאוד חגיגה לעיניים. "מה אתה מסתכל על כל אחת בחוטיני?", שואלת דפנה. "את טועה אני לא מסתכל", אני משיב. "אבל אני רואה אחרת!" מתעקשת דפנה, "מותק" אני עונה "אני בכלל מתמקד בסוכת המציל, אין מציל היום!" "למה?" היא שואלת. " את לא רואה? יש דגל שחור, אין מצילהיום! המציל באבל, שחור אבל, דפנה מחייכת ונכנסת לים מה שמאפשר לי להסתכל בניחותא ובהנאה על הצעירות הלבושות
בבגדי ים זעירים "ובחוטיני" בפרט,לגבי דידי אילו היו מדביקות ארבע בולי דואר במקומות המוצנעים במקום "החוטיני" היו מכוסות לא פחות, ובכלל בגדי הים מתכווצים מעונה לעונה אילו חלקן היו חושבות
שהן מכוסות פחות מתחתונים וחזיה אפשר שחלקן לפחות היו רצות למלתחות ביציאה מהים,אבל למה לנו הגברים לומר להן זאת דבר שגורם לנו הנאה מרובה, אחרי כחצי שעה חוזרת דפנה עם חיוך ענק
"נולדתי מחדש" היא אומרת," יש מדוזות?" , אני שואל. "יש ותיזהר"
נכנסתי לים לא ראיתי מדוזות והמדוזות לא פגשו אותי מסתבר שהם יצורי ים חכמים למדי רוצים בשר טרי וצעיר ולא ישיש מהלך כמוני.
אחרי כשלוש שעות מהנות למדי חזרנו הביתה עייפים אבל מרוצים למדי, ידידים וידידות יקרים קיץ קל ותעשו חיים.
נכתב על ידי
גבי, גבר בן 70 מגבעתיים, בתאריך 24/12/2012
(סיפור זה נצפה 9,198 פעמים)