אני איש עסקים בן 35 נשוי פלוס שניים אב לרוני זאטוט חמוד בן ארבע ואירית תינוקת מתוקה בת שנתיים לפני כחודש יצאתי ממשרדי באחד המגדלים בת"א ואכלתי ארוחת צהריים עם ידיד במסעדה אופנתית.
לפצע ניגשה אלי אישה כבת שישים, שערה צבוע לבלונד, לבושה חליפה לבנה הדורה. "סלח לי" אמרה בנימוס רב, "אני יכולה ברשותך לדבר איתך?" "בהחלט" השבתי.
אתה דומה להפליא לבני דני שנהרג במלחמת לבנון השנייה", אמרה בקול עגום ודמעות נצצו בעיניה. "הו, אני מצטער גברתי", אמרתי בנימוס.
המשיכה לעמוד ליד שולחני והוסיפה:"אילו היה בני דני חי כיום היה דומה לך כטיפת מים אחת לרעותה". הוציאה ממחטת נייר וניגבה את הדמעות שזלגו מעיניה. "שבי בבקשה" אמרתי מתוך נימוס.ישבה ופרצה בבכי, הייתי נבוך במקצת. מה אומרים לאישה שבנה נפל ? איך מנחמים אם האומרת לך שאתה דומה להפליא לבנה המנוח? שתיקה כבדה השתררה ליד שולחחנו, אני שתקתי וגם ידידי דמם.
"הייתי רוצה לאמץ אותך לבן, אולי תסכים?"
"איני רוצה שיאמצו אותי, יש לי אמא ברוך השם, גרה בירושלים".
שקעה שוב בתוגתה הנוראה והוסיפה:"לפחות תאמר מילה אחת ".
"איזו מילה?" תאמר לי שלום אמא". ביקשה ועיניה הביעו תחנונים. שלפה מצלמה , וביקשה מידידי לצלם אותי ואותה. בחמימות הניחה ידה על כתפי, ופניה לבשו הבעה משפחתית.
ידידי צילם שתי תמונות, אחר ביקשה שוב:" תאמר לי שלום אמא".
רציתי לסיים את המעמד המביך והעצוב, וקראתי לה בקול רם:"שלום אמא".
נשקה על לחיי בחמימות והלכה. לאחר שעה קלה סיימנו את ארוחת הצהרים. קיבלתי חשבון, עיינתי בו, החשבון היה על סך 510 ש"ח. 310 ש"ח היה מחיר הארוחה שלי ושל ידידי.
קראתי למלצרית והערתי לה," שנפלה טעות בחשבון, 200 ש"ח הנוספים אינם שייכים לי".
המלצרית הנבוכה העירה לי כי 200 ש"ח הוא של אמא שלי.
"היא ישבה כאן כאשר באתי וביקשתי שתשלם, אמרה שהבן שלה, היושב בשולחן אחר , ישלם את החשבון". התרגזתי מאוד, ביקשתי לדבר עם המנהל.הגיע. אמרתי לו:"נפלה כאן טעות, חייבו אותי בתשלום של גברת שאיני מכיר".
המנהל חקר, בירר, אחר חזר אלי "אתה אמרת לה שלום אמא והצטלמתה איתה",אמר.
"זו אמא שלך, ועליך לשלם".אמר המנהל בכעס. התעקשתי, הזמינו משטרה, נסעתי עם ידידי לתחנת המשטרה. סיפרתי לקצין החוקר את הסיפור. "האישה ביקשה שאומר שלום אמא".
הקצין נענע בראשו , הביא לי אלבום תמונות לשם זיהוי. עברתי על מאות תמונות, לבסוף זיהיתי אותה. "זו נוכלת מפורסמת", אמר הקצין, "היא תמיד פועלת בשיטה דומה. הפילה בפח מאות קורבנות בעשרות ערים בארץ".
"אז אני פטור מתשלום 200 ש"ח?" שאלתי את הקצין. "לא! כלפי בעל המסעדה אתה האחראי, הם האמינו בתום לב שאתה הבן שלה. קראת לה אמא, הצטלמתה איתה, גם נשקה לך על הלחי", סיכם הקצין.
נסעתי עם שוטר למסעדה, שילמתי את כל החשבון, מסתבר שמצאתי לי אמא יקרה מאוד.