כשאני קם בגילי המופלג בשעה שש וחצי בבוקר להתכונן לעבודה זו סנסציה עצם העובדה שפקחתי את העיניים כשאני מתכופף למטה למטה לשרוך את שרוכי הנעליים אני מסתכל אם אני יכול לעשות עוד משהו שם למטה...
אבל אני לא מתלונן, להתעורר בשש וחצי בבוקר זה טוב לעומת חבר שלי ,דודי, בן גילי, 55, נהג מונית גרוש+2 שקם באמצע הלילה ולפנות בוקר להסיע אנשים לשדה התעופה בלוד, דודי אני אומר לו תגיד אתה בעצמך כמה שנים אני אומר לך להפסיק להיות פראייר, מה אתה קם באמצע הלילה או במקרה הטוב לפנות טוב? מפחד שהשמש לא תצא בלי העזרה שלך, חובות אין לך, מזונות גמרת לשלם מזמן, משכנתא אין ,לא חארם ,אמא שלך עליה השלום הורישה לך דירה אותה אתה משכיר עוד לא נפתח חודש עבודה ושלושת אלפים גובות קפצו לך לתוך חשבון הבנק, גם בוכטה נאה של מזומנים הורישה לך אמא ז"ל, קנית עוד מונית אותה אתה גם משכיר ויש לך הכנסה נאה גם מהמונית השניה, תתן למשהו אחר לעבוד כמו חמור ובזמן שאתה מתעורר מהשינה תפתח רק עין אחת, לאט לאט, לא למהר אם תראה שהשמש לא חזקה מספיק תסגור את העין חזרה תשכב בשקט תתן לדם שלך לתפוס את המהירות שלו
תזכור ששום דבר במצבך לא בוער, חבל לקום כל כך מוקדם אף אחד לא צריך שתדליק לו את השמש כבר הרבה שנים נדלקת לבד אוטומט ותזכור שהחיפזון מהשטן.
נכתב על ידי
גבי, גבר בן 70 מגבעתיים, בתאריך 03/09/2009
(סיפור זה נצפה 9,887 פעמים)
