הלילה, השמיים כה צלולים.
הלילה,נעלמו כל הכוכבים.
אני מסיטה את הווילון,
ולא רואה איש.
אני מביטה בחלון,
כ"כ ריק בכביש.
ורק הרוח הקרירה מזכירה לי,
את היום בו נפגשנו לראשונה.
ופתאום כל כך בא לי,
לחזור לאותה שניה,
בא מבטינו נתקלו,
ונשמתינו נעצרו,
ומאז אנחנו יחד.
והנה פתאום, צץ לו כוכב,
שהזכיר לי את מבטך המאוהב.
והזוהר של הכוכב הזכיר לי,
את הזוהר שבעייניך,
והליטוף הרך של ידיך.
פתאום הכוכב נפל,
לא היססתי פעמיים.
ביקשתי משאלה,
שלנצח נהיה שניים.
תמיד יחד, אחד למען השני,
בלי שום פחד, רק אתה ואני.
הלילה אני מבטיה בחלון לבד,
אבל מחר אראה אותך שוב,
אאחוז לך את היד,
ואומר לך שאתה לי חשוב.
ואם אראה את שפתיך לוחשות
אני אוהב אותך נשמה,
אדע, שהמשאלה של הכוכב שנפל התגשמה
