אתה שהבטחת לי גן של ורדים
ובקושי הבאת לי פרח.
אתה שהבטחת לי אור בלילות כוכבים
והשארת אותי לבד עם ירח.
אתה שהבטחת לי צל ביום קיץ חמים
ולבד נשארתי בחום הקודח.
אני שהאמנתי שאתה הנסיך הלבן,
חסר היה רק הסוס.
אני שהאמנתי שאתה הטוב מכולם,
ואמרתי זאת ללא שום היסוס.
אני שהאמנתי שתהיה נאמן,
וכאן היה הפספוס.
אנחנו שהיינו כמו זוג של יונים,
והקן היה הוא בסתר.
אנחנו שהיינו כמו זוג נסיכים,
חסר היה רק הכתר.
אנחנו שהיינו יחד ,ועכשיו כל אחד לחוד
אז מה משנה כל היתר
כשהכל כבר ביננו אבוד?
