זהו סיפור שעובר במייל וכמו כל הסיפורים שכתבתי כאן זהו סיפור מרגש מאוד ואולי אפילו המרגש מכולם...לאמא שלי היתה רק עין אחת,שנאתי אותה. היא היתה כזו מבוכה עבורי. היא בישלה עבור תלמידים ומורים כדי לתמוך במשפחה כלכלית.היה יום אחד במהלך בית הספר שבו אמא שלי באה לבקר אותי,הייתי כ"כ מובך,איך היא עשתה לי את זה?? התעלמתי ממנה זרקתי לה מבט שנוא וברחתי מישם.יום למחרת אחד מילדי הכיתה צחק "אאא לאמא שלך יש רק עין אחת". רציתי לקבור את עצמי רק רציתי שאמא שלי תיעלם.כשבאתי הביתה התעמתתי איתה ואמרתי: "אם את רוצה שאני אהפוך לבדיחה מהלכת למה שלא תמותי וזהו?..."אמא שלי לא הגיבה.לא עצרתי לשנייה לחשוב מה אמרתי, כי הייתי מלא זעם,הייתי עיוור לרגשות שלה. כל מה שרציתי היה לצאת מן הבית הזה ושלא יהיה לי שום קשר איתה.אז למדתי קשה וקבלתי הזדמנות ללמוד בסינגפור.הייתי מאושר עם החיים שלי ועם הילדים שלי.פתאום, דפיקה בדלת...מי מגיע אלינו עכשיו? לא חיכינו לאף אחד. ופתאום היא נעמדה ליד הדלת והילדים ראו אותה וצחקו עליה.אני צעקתי עליה:"איך את מעזה לבוא לפה ולהפחיד את הילדים שלי? לכי מכאן עכשיו!!!"לנוכח מה שאמרתי אמא שלי הגיבה: "אני מצטערת, בטח קבלתי כתובת שגויה".אחרי תקופת רגיעה הגיע לבית שלי בסינגפור מכתב לנשף מחזור. אז שיקרתי לאשתי ואמרתי לה שאני נוסע לרגל עסקים.אחרי הנשף הלכתי לבית של אמא שלי מתוך סקרנות.השכנה אמרה לי שהיא מתה.....לא הזלתי דימעה.נתנו לי מכתב שהיא רצתה שאקבל לאחר מותה: "בני היקר, אני חושבת עלייך כל הזמן. אני מצטערת שבאתי לסינגפור והפחדתי את הילדים. שמחתי ששמעתי שאתה מגיע לנשף,אבל כנראה שלא אוכל לראות אותך. אני מצטערת שהייתי עבורך מבוכה גדולה בילדות. אבל תבין, כשהיית ילד קטן, היית מעורב בתאונת דרכים ועקרו לך עין.בתור אמא שלך לא יכולתי לסבול את המחשבה שתגדל עם עין אחת, אז נתתי לך את העין שלי.כ"כ הייתי גאה בבן שלי שיכול לראות עולם שלם במקומי, עם העין הזא עם הרבה אהבה , אמא".ולסיום אחתום בציטוט משיר ידוע: "כי אין בעולם אהבה,כמו אהבה של אמא.ואין בעולם דאגה,כמו דאגה של אמא.ואין בעולם מי שיאהב אותך....כמו אמא...רק אמא שלך.....מוקדש לכל האימהות שביננו באהבה גדולה.
(סיפור זה נצפה 1,952 פעמים)
