יש אנשים שמראש מתייאשים ומעדיפים להישאר במקום לראות את השקיעה מאותו מקום שראו אותה תמיד.יש אנשים שרק עכשיו התחילו לטפס.בשקיעה יצפו במנוחתם,בדרכם אל הפיסגה.יש כאלה שהגיעו לאמצע הדרך.וזו היא תחנתם האחרונה,הם אולי אינם יודעים זאת,מספיק יפה להם,הם ישארו שם ויתהו...האם יוכלו להגיע לפיסגה,ואיך השקיעה נראית משם?ויש אחרים שיגיעו לפיסגה
אך במרוצתם לא יספיקו להנות מן השקיעה.הם כבר מחפשים פיסגה אחרת.ואת היכן תהיי?אל תהיי מאלה שכ"כ מתייאשים שאפילו לא ניסו לטפס לפיסגה שלהם.ואל תעצרי באמצע הדרך שלך כשאת בעצם מסוגלת להמשיך הלאה.וכשתגיעי לפיסגה שלך תעצרי שנייה ותסתכלי על השקיעה,תהני ממנה...ואז-תמשיכי לפיסגה הבאה!
ממני באהבה.
(סיפור זה נצפה 2,250 פעמים)
