נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • הוצאנו גרסאות חדשות של האפליקציה לאנדרואיד 1.3 וגרסה 4.0.9 לאייפון
ערב טוב !
20 ינו | 22:17
אורח [ התחבר/י ]
677 מחוברים
15 בחדר השיחה 
416 גברים, 261 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
הדגם המחתרתי
ערער היה טיפוס לבדד ישכון, לא חברותי, לא בליין, ייחודי בכל מעשיו ובדרך חייו. ובכל זאת, העיקה עליו הבדידות לפעמים ולכן החליט לרכוש בת-זוגוטית, כמו שקראו לזה בתקופה שלו, שנת 4802. מכיון שלא היה לו שום קרדיט באשראיון שלו, פנה לאחר היסוסים ופגיעה בגאוותו, לאחיו המוצלח והאמיד, שמשום-מה אהב אותו מאוד. ערער מעולם לא הבין, מדוע אחיו אוהב אותו כל-כך, שהרי שנים התנתקו, או הוא התנתק וגם רבו לא מעט בעבר הרחוק.
אחיו היה איש מחשבים ותיק ומומחה לאבטחת מידע והבטיח לו, שישיג בשוק השחור תוכנת ניהול מוח רובוטי ייחודית וטובה פי אלף מהסטנדרט המשעמם. אך הימים והחודשים עברו וערער חשש שאחיו שכח את הבטחתו ובינתיים החל לחלוק את ביתו עם הבת-זוגוטית, שהחליט לקרוא לה נורה, על שם נורה בראנקל, אהובתו של הסופר הנערץ עליו.
נועה הייתה, כמובן, יפהפיה הורסת ויופיה היה אמור להשתמר משהו כמו 10000 שנה, לפחות. בכל שיחה היא סיפרה לו עד כמה היא אוהבת את החיים. איך היא מחייכת לעולם והעולם מחייך אליה חזרה. איך היא מנצלת כל רגע. היא סיפרה לו, שיש לה ראש על הכתפיים, רגליים על הקרקע וידיים בצידי הגוף. היא אמרה, שהיא שמחה, שמצאה אותו, גבר שסיים את שלב המשחקים, יודע מה הוא רוצה, אסרטיבי, לא קמצן ונחוש.
אך ערער לא הבין בכלל על מה היא מדברת. היא נשמעה בדיוק כמו כל התיבות השגרתיות באתרי ההכרויות, בהם שרץ מחצית חייו.
הו, אלוהים, נאנח לעצמו. אילו לא הייתי גאה כל-כך ומבקש מאחי להשיג את התוכנה הזאת.
אחיו חזר מנסיעת עבודה לארצות הברית ולא חלפו ימים רבים וכבר הסתער על ביתו של ערער. היה לו מפתח ולפתע נפתחה הדלת בדיוק כשערער עסק בפעילות אישית פרטית לחלוטין. אך ערער הזריז כשד הצליח איכשהו להסתיר את עיסוקיו, או שהאח הנלהב הסיט את ראשו הצידה, או שלא היה אכפת לו בכלל. נורה המעצבנת הייתה במצב כבוי כבר עשרה ימים. לערער נמאס מהשטויות האופטימיות שלה לגמרי.  היא גם ידעה את כל הספרים על כדור הארץ בעבר ובהווה בעל פה וגם יכלה לספק מאמרים של גדולי חוקרי הספרות, אך לא הייתה לה נשמה, לא רגש ושום הבנה אמיתית. היא הופתעה כשתיאר לה את היופי שבתשומת הלב לפרטים של דוסטוייבסקי, שהיה אדם מאוס, אך סופר נפלא. אנשים לא מבינים שהדמות הכי מרתקת ב"החטא ועונשו", הוא לא ראסקולניקוב המבולבל, אלא סוידריגאילוב הרשע. והוא ניסה להסביר לה את היופי שבשני הפחדים המוסתרים של סוידרי: הפחד מהמים, או מהרוח שעוברת בעצי הגן בערב.
היא הבינה אותו... ובעצם לא הבינה.
בעודו טורח להכין אספרסו כפול לאחיו, כשהלה התעסק בנורה המעצבנת ולחטט בקופסת העוגיות הכמעט ריקה שלו, שמע לפתע את קולה של נורה, בטון חדש לגמרי.
תוריד את הידיים הטמאות שלך מהמותניים שלי.
אחיו התעלם ממנה. כיוון עוד משהו במתגים הסודיים. סגר את הפתח שלה, שנעלם לחלוטין. כיוון עוד משהו בפתח הראש, שערער לא ידע כלל שהוא קיים, (מאחורי אוזן שמאל) ואחר כך התיישב על הספה, שקע בעצם לתוכה, כשהוא אוחז בידו את ספלון האספרסו ולוגם בהנאה.
למה אתה מוציא את הקפסולות עם צבת, שאל מתעניין למחצה.
קפץ שם החוצה איזה קפיץ עם עוד חלק ונעלם מתחת לספה, אז כשאנקה ואסדר את הסאלון אמצא אותו ואנסה לתקן את זה.
אחיו חייך לעצמו. ערער כמעט מעולם לא ניקה ולא סידר כלום בדירה שלו, שעכשיו נראתה שליש נוצצת, כי הרובוטית לא הספיקה לנקות יותר, משום שערער כיבה אותה.. מצידו לנצח.
היא דולקת עכשיו, אמר אחיו, ואני צריך לרוץ. שמע, תהיה לך הפתעה. אתה תאהב את התוכנה הזאת. היא בדיוק בשבילך.
בלי תקוה מיוחדת ניגש ערער לנורה. עיניה נראו שונות. כאילו עמוקות יותר וכאילו סערה פנימית שכנה בתוכם.
נו, אז את אוהבת את החיים, התחיל לבדוק אותה.
החיים... נאנחה נורה.כל כך קשה לאהוב אותם. מאתיים אלף נרצחו בסוריה. בהודו כל הזמן אונסים ושורפים את הבחורות. החורף הזה נפלא לכינרת, אבל אני עייפה כבר מהגשם והסערה. עצוב לי קצת לפעמים. אתה לא מתייחס אלי וכיבית אותי לעשרה ימים.
מממ... למלם ערער. מה, החיים לא יפים לפי דעתך. את לא מחייכת אל העולם כל הזמן?
החיים יפים לעתים נדירות, כמו רגעי האושר שהם ספורים לאורך החיים כולם, אם כי יש תקופות טובות. אני מחייכת רק כשיש סיבה. החיוך שלי תמיד אמיתי.
מממ... הופתע ערער ותגידי יש לך ראש על הכתפיים ורגליים על הקרקע?
בת-הזוגוטית העיפה לעברו מבט מזלזל. נו, גם לך, אז מה. ולך יש חוטם עם נזלת ולי לא. קשקשן. מה זה כל השאלות האלה בכלל. כאילו שיש לי כוח בשבילך.
ערער ניסה לגרור אותה למיטה, אך היא סירבה.
לא בא לי עכשיו.
נו, קדימה, את הרי לא מרגישה את זה בכלל.
דווקא, כן, אם אתה רוצה לדעת, אבל לא אתקרב אליך עם מקל עכשיו. אתה מעצבן אותי.
והיא הפנתה לו עורף קר והלכה לקרוא קצת קפקא.
ערער רקד מרוב שמחה לבדו במטבח.
הוא עמד מול עורפה האנטיפטי והקריא לה שיר חדש שכתב. השיר, כרגיל אצלו, תיאר רוח סערה, גשם, שלג ובדידות איומה בהרים הגבוהים.
היא הסתובבה.
מה, עוד אחד באותו סגנון. לא נמאס לך מזה?
אני גם עובד על "שלושת המלכים" מלמל, נעלב ופגוע. אפילו לא הצצת לראות. ראיתי, השיבה בקור. בזמן שהתעטשת הייתי כל כך מהירה, שאחזתי בדפים שעל המדפסת, צילמתי אותם לעצמי וישר החזרתי אותם בלי שתרגיש.
נו, ומה, זה לא טוב?
שני הבתים הראשונים נהדרים, אמרה.. והפעם בלי עוינות. על שלושת האחרים אתה צריך עוד לעבוד.
רוצה תה עם לימון? שאל ערער בחשש. זה היה המשקה שכאילו-שתתה לפני השתלת התוכנה החדשה.
תה עם לימון, תיתן לאחותך, ענתה בזעף. מה דעתך לבשל איזה תורכי על אש קטנה.
ערער התחיל להתאהב בה.
יש לי עוד שיר להקריא לך. נושא חדש, הצהיר.
לא עכשיו, ענתה בתקיפות, שהיה חבוי בה גם שמץ של רכות.
בוא נשב, ונראה במחשב איזו קומדיה...
נכתב על ידי trubadur, גבר בן 58 מחולון, בתאריך 28/11/2014
(סיפור זה נצפה 1,958 פעמים)
לסיפור זה נכתבו 1 תגובות     [ להוספת תגובה ]
29/11/2014
סיפורים נוספים של trubadur
10/02/2016
06/02/2016
05/02/2016
05/02/2016
16/01/2016
18/12/2015
12/12/2015
07/01/2015
07/01/2015
13/12/2014
06/12/2014
06/12/2014