לאחר שבני האדם התפזרו ברחבי החלל בהמוניהם, עדיין נותרו גברים ונשים בודדים לאין מספר ואתרי ההכרויות התפתחו למספר עצום. כאשר נפתרה הדרך לנוע במרחבי החלל במהירות גילה המין האנושי להפתעתו, או לא, שביקום הנחשף במהירות יש לפחות כמה מאות יצורים מסוג אחר לגמרי עם תבונה, או עם פחות או יותר תבונה וכולם חוץ משלושה גזעים, עדיין מסודרים כזכרים ונקבות. השנים חלפו ועם הזמן גדלה הסובלנות בין המינים השונים ונישואי תערובת שנראו מוזרים בתחילה הפכו לעניין שבשגרה. וכך כלל כל אתר הכרויות גלקטי בנתוניו של המחפש את מיקום כוכב הלכת שלו והעיר או הכפר בהם הוא חי ועם קישור מהיר לגלות כל מה שאפשר על התרבות האופיינית למין הייחודי שלו.
ערב אחד ישב שלמה כהן, מורה לנהיגה במקצועו, מול המסך הקטן ועלעל משועמם קצת בתיבות הקשר, כשאדי הקפה השחור שלו מיתמרים בחלל החדר השקט. שלמה כהן לא אהב אשכנזים, טוניסאים, מרוקאים, בולגרים, רוסים, רומנים, פרסים ועוד ועוד - בעצם כל מי שהיה שונה ממנו. מיצורי החלל הרבים סלד לגמרי. היה לו סט של בדיחות משומשות על היחסים בין בן כדור הארץ לאיזו בת כוכב מרוחק. הוא עצמו היה כבר דור שלישי בארץ, אך מוצא משפחתו היה בעצם מעיראק, אם כי היה איזה בן דוד מוזר, שכולם התכחשו לו, שגר עם פיליפואידית על כוכב אקרום, שהשד יודע איפה הוא בכלל...
על מסך המחשב, או בעצם במלבן הלא חומרי, שעדיין כונה מסך, ראה מעין הולוגרמות זעירות של נשים, או בעצם נקבות מכל הגלקסיה ואם היה לוחץ על כפתור שקוף, היה יכול לראות נשים או נקבות גם מהגלקסיה השכנה ונתח נכבד מהיקום עצמו, אך זה היה בלתי אפשרי לעכל את המספרים האלה, כך שנקבעה בקרה במחשבים למספר מינימום קבוע.
הוא ראה משהו דמוי צפרדע ובתיבת הקשר היה כתוב: שמי קירקרונה. אני בת 578 ונראית צעירה לגילי. מחפשת זכר שעוד פורה בגובה שלא עולה על שלושה מטר ולא יותר משמונה רגליים. זכר לא קמצן, שסיים את שלב המשחקים ו...
שלמה כהן פיהק. תמיד אותם הדברים. הוא היה שנים על שנים באתרי ההכרויות האלה.
אז מה הצפרדע הזאת עושה. להפתעתו גילה, שהיא עושה כמעט הכול: בשלנית, קונדיטורית, ארכיטקטית, מהנדסת תעבורה, רופאה, רופאת שיניים, פילוסופית, ציירת, שרברבית, כירופרקטית, עורכת דין ועוד ועוד. אמנם מאז נמצאה נוסחת החיבור בין המחשבים למוח האורגאני האנושי נפוצו בשוק השחור אינספור תוכנות ידע בכל המקצועות, אך הממשלה המרכזית בכדור הארץ ובעצם בחלל כולו ראתה דברים כאלה בחומרה ומי שהיה נתפס כאחד שהשתיל לעצמו מקצועות רבים, היה נאסר לשנים לא מעטות.
הוא כתב לקירקרונה, אם כל המקצועות האלה, זאת הורדה של תוכנה למוח, או שזה משהו אחר.
היא לא ענתה לו.
הוא בעצם לא ציפה כלל לתשובה.
אך לפתע הייתה איתו בחדר וזה היה מפחיד בטרוף, אם כי הוא הרי ידע, שזו רק הולוגרמה, אך זה היה דבר שלא מקובל לעשות. לא נוחתים פתאום על בנאדם ובמיוחד כשאת נראית כמו צפרדע בגודל של מטר שבעים על רוחב של שניים שלושים. בקושי היה לה מקום בחדר, אפילו שלא הייתה קיימת בו באמת.
ערב טוב, אמרה הצפרדע. מה שלומך? ראיתי שהצצת בפרופיל שלי.
אבל איך הגעת אלי בצורה כזאת, שאל בפתיעה עדיין נפחד לא מעט. הרי זה אסור בהכרויות!
יש לי כל מיני תוכנות פריצה, אמרה בחיוך, או משהו שנראה מעין חיוך על פני הצפרדע שלה. הכוכב שלי מתפרנס מתוכנות אנטי וירוס, אז גם יודעים אצלנו לפרוץ כמעט כל תוכנה.
מעניין...
שלמה כהן לגם מהקפה שלו, אך הוא היה כבר קר מעט יחסית לטמפרטורה שאהב. הוא הניח את הכוס באכזבה.
אז מה אתה עושה בחיים, שאלה בעברית סבירה, אך עם מבטא מקרקר מוזר קצת. על צווארה ראה, שענדה כעת את קולר התרגום האוטומטי.
אני מורה לנהיגה ואת?
אני מה שבא לי. גם אוהבת לטייל. עבדתי בעבודות מזדמנות כבר בשבעים וארבעה עולמות.
מממ.. מעניין. ואיזה עולם הכי מצא חן בעיניך?
דוסניאל. עולם מוזר בו כולם לובשים רק שחור ולבן עם מעילים ארוכים וכובעי פרווה תמוהים.
שלמה כהן התקומם קצת.
זה לא יפה להיות גזען נגד דתיים. אח שלי הוא חוזר בתשובה וגם אני שומע לפעמים קלטות בחללנוע שלי ושוקל להתחזק ולהתקרב קצת אל הדת.
קירקרונה פיהקה. מעניין...
טוב, אני צריכה ללכת לאיזו פגישה שקבעתי. שיהיה לך המשך ערב טוב ובהצלחה.
שלמה כהן נופף בידו לשלום וההולוגרמה התפוגגה.
צפרדע...
הוא קם בכבדות והלך להכין לעצמו קפה בוץ חדש.
מעניין איך אני נראיתי לה הרהר. יכול להיות שגם אני מכוער בטרוף לעומת הזכרים בעולם שלה. מוזר כל הקטע הזה, כאילו הדשא של השכן ירוק יותר. המין השכן בגלקסיה שלך יותר מוערך מהשכן בבית ממול.
כשחזר עם הקפה החם התעודד קצת. הוא הניח אותו על תחתית ירוקה מקרטון שקיבל פעם עם קניית מארז של בירות.
חלף על פני כמה תיבות של בנות כדור הארץ ואז בהה כלא מאמין בתיבת הקשר הבאה. שלום לכם. שמי דחיק-סליקה. מחפשת את הנפש התאומה שלי. זכר עם שני ראשים לפחות. גובה של החל משני מטר שבעים ולא יותר מארבעה. רצוי בלי זנב. גבר לא קמצן עם רגליים על הקרקע, שסיים את שלב המשחקים ויודע מה הוא רוצה. מאמין בשיוויון המינים, אך בעליונות הנקבות על הגברים.
היש גבר כזה?
ואז נזכר בסמרטוטואידים מכוכב שפוטיון. הם היו רובוטים בעצם, אך זכרים אתלטיים ויפי תואר, המעוצבים בקפידה ושהיו חביבים על נשות עשירים רבות ברחבי הגלקסיה ומעבר לה. אבל המחיר... המחיר...
גם הוא היה רוצה סמרטוטואידה מהמודל של השנה האחרונה, מדהימה ביופיה ושתעשה כל מה שהוא אומר. רק לא היה לו כסף לזה אפילו בחלומות...
שוב פיהק. הקפה שוב היה קר קצת.
נגמרה לו הסבלנות.
הסיט את השמיכה במיטת היחיד שלו והניח בקבק מים קטן על הרצפה. הלך לשטוף שיניים והבין שרק ההרגל לבדו הוא זה המושיב אותו עדיין כל ערב מול צג המחשב בסקרנות לא סקרנות ובתקוה לא תקוה, שאולי הפעם זה יקרה.
הביט בדירתו. וכי אשה יכולה בכלל להשתלב כאן. אז אולי היא תיקח אותי. ואללה, מי תיקח אותי, הרי אפילו חללמונית אין לי. רק חללנוע. אף נקבה ביקום כולו לא מוכנה לצאת עם תפרן עם כלי רכב זעיר משומש, או כלי טייס לא ייצוגי.
כיף לעשירים...
צלל אל תוך המיטה שלו. בחדר היו רק תשע עשרה מעלות והיה כיף לחכות ששמיכת המוך תתחמם לה...
ואז הופיעה שוב הצפרדע הענקית...
אבל המחשב שלי מכובה, צעק בזעם והזדקף במיטתו. השמיכה גלשה אל הרצפה הקרה. מה את עושה פה! לכי מכאן.
ההולוגרמה התפוגגה כמו עשן בהדרגה מעצבנת.
הרים את השמיכה מהרצפה ושוב נכנס למיטתו, שעוד לא התחממה.
באמת הם טובים במחשבים, הכוכב מה שמו הזה. אם היא מופיעה עוד פעם, אני מתקשר למשטרה.
צפרדע...

בבוקר שכח את הכול

בערב... שוב ישב לו נים לא נים מול המסך. כוס הקפה הנצחית על תחתית הקרטון לצידו.
 

נכתב על ידי trubadur, גבר בן 66 מחולון, בתאריך 29/11/2014
(סיפור זה נצפה 7,783 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]