לַיְלָה בֶּהָרִים
לַיְלָה בְּלִי אוֹר כּוֹכָבִים.
רַק קוֹל זְאֵב רָחוֹק נִשְׁמָע.
חַשְׁרַת עָבִים נוֹפֶלֶת אַרְצָה,
לַחֲנֹק אַט אַט צֻקִּים טְחוּבִים.
רַק עֲרָפֶל שָׁט בִּדְמָמָה.
הָרוּחַ בְּעַצְמָהּ כְּבָר קָצָה.
חוֹסְמִים אוֹתָהּ גְּזָעִים עָבִים.
קָשָׁה לָהּ כְּבָר הַנְּשִׁימָה.
וְשֶׁקֶט שֶׁקֶט מִסָּבִיב.
הָאֲשׁוּחִים בִּלְתִּי נִרְאִים.
הָאֲרָזִים סְחוֹר סְחוֹר תּוֹעִים
וְאֹרֶן רַךְ חוֹלֵם אָבִיב.
רַק עַרְפִּילִים קְרָעִים קְרָעִים
נָעִים רֵיקָם... טְלָאִים... טְלָאִים...
נכתב על ידי
trubadur, גבר בן 66 מחולון, בתאריך 07/01/2015
(סיפור זה נצפה 7,233 פעמים)